אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, דָּבָר אַחֵר אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַסָּה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר. גִּרְסָא זוֹ הִיא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (י:): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁמָּא תִּרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י תִּתְעוּ. אִינִי, וְהָאָמַר רַבִּי אִלְעַאי שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה רְאוּיִין לִישָּׂרֵף כוּ׳, לָא קַשְׁיָא הָא לְמִגְרַס הָא לְעִיּוּנֵי, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְמִיגְרַס מִבָּעֵי לֵיהּ בְּאוֹרְחָא וְלָא לְעִיּוּנֵי. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַסָּה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר כוּ׳, וְתַלְמוּד שֶׁלָּנוּ חוֹלֵק עַל הַבְּרֵאשִׁית רַבָּה (צ, ה) כִּי שָׁם מַסִּיק אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַסָּה וְאַל תַּעֲמִידוּ עַצְמְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר. וְהִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לְיַישֵּׁב שְׁנֵי מִדְרָשִׁים אֵלּוּ שֶׁאֵין מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, כִּי הַגִּרְסָא הַיְינוּ הַדִּבּוּר בַּפֶּה בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים שֶׁדִּינָם מְבֹאָר בַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁיְּדַבֵּר מֵעִקְּרֵי הַדִּינִין שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל הָעִיּוּן נִקְרָא דְּבַר הֲלָכָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה נִקְרֵאת דֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, א) ״אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳״, וַהֲלִיכָה זוֹ הִיא הַהֶעֱתֵק מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְזֶה מָצוּי בְּעִיּוּן חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהַמְּעַיֵּן בָּהּ נֶעֱתָק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מֵחָכְמָה לְבִינָה, וּמִבִּינָה לְדַעַת.
וּלְפִי זֶה נוּכַל לְתָרֵץ, מַה שֶּׁמַּסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ״וְאַל תַּעֲמִידוּ עַצְמְכֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה״, הַיְינוּ לְמִגְרַס דִּינֵי הַתּוֹרָה לְדַבֵּר בָּם בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא ״אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה״, הַיְינוּ לְעִיּוּנֵי, כִּי זֶה נִקְרָא הֲלָכָה, שֶׁהַמְעַיֵּן הוֹלֵךְ וְנֶעֱתָק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וּמַקְשֶׁה מֵרַבִּי אִלְעַאי שֶׁאָמַר ״שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה״ כוּ׳, כִּי לֹא אַסִּיק אַדַּעְתֵּיהּ עֲדַיִן לְחַלֵּק בֵּין לְשׁוֹן ״דְּבַר הֲלָכָה״ לְ״דִבְרֵי תּוֹרָה״, עַד שֶׁתֵּרֵץ לוֹ ״הָא לְמִגְרַס, הָא לְעִיּוּנֵי״. וְדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן מְסַיֵּעַ אֶל הַתַּרְצָן כָּאָמוּר. וְלֹא פְּלִיגֵי כִּי אִם בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״ (בראשית מה:כד), אִם הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ הָעִיּוּן וְיִטְעוּ בּוֹ עַל יְדֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ, אוֹ לְהֵפֶךְ שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ סְתָם דֶּרֶךְ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה. כִּי דַּעַת רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא שֶׁיּוֹסֵף הִזְהִירָם שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה הַצָּרִיךְ עִיּוּן וְצִילוּתָא כְּיוֹמָא דְּאִסְתְּנָא, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִרְגַז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, מֵחֲמַת טֹרַח הַדֶּרֶךְ יִהְיֶה לָכֶם לֵב רַגָּז וּבִלְתִּי מְיֻשָּׁב, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבֹאוּ לִידֵי טָעוּת בְּעִיּוּן בַּדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״תִּתְעוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר תָּבֹאוּ לִידֵי טָעוּת בְּעִיּוּן הַחָכְמוֹת. אֲבָל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה רָצָה לְפָרֵשׁ אַדְּרַבָּה, שֶׁיּוֹסֵף בָּא לְהַזְהִירָם שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה בַּדֶּרֶךְ בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוּ בִּסְתָם דֶּרֶךְ, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ בַּדֶּרֶךְ תַּנְחֵהוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ לְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו:כב) ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ״ וְגוֹ׳. וּבֵאוּר הַכָּתוּב ״אַל תִּרְגְּזוּ״ - אַל תִּפְחֲדוּ, מִלְּשׁוֹן ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״ (שמות טו:יד), וְעִנְיָנוֹ הַפַּחַד. וְרוֹצֶה לוֹמַר, אִם תַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה אָז לֹא תִּצְטָרְכוּ לְפַחֵד לֹא מִן הַלִּסְטִים וְלֹא מִן הַטָּעוּת בַּדֶּרֶךְ, כִּי הַתּוֹרָה תַּנְחֶה אֶתְכֶם וְתַצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל פַּחַד וְטָעוּת. כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם, הִזָּהֲרוּ בַּדָּבָר הַמַּצִּיל אֶתְכֶם מִן רֹגֶז וּפַחַד הַמָּצוּי בַּדֶּרֶךְ, וְהַיְינוּ הַתּוֹרָה, שֶׁבְּעִידְנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁדַּעַת הַבְּרֵאשִׁית רַבָּה הוּא לְפָרֵשׁ ״אַל תִּרְגְּזוּ״ לְשׁוֹן רוֹגֶז וָכַעַס מַמָּשׁ, אַךְ שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ: וְכִי בַּדֶּרֶךְ אַל יִרְגְּזוּ וּבְבֵיתָם יִרְגְּזוּ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ שֶׁבַּדֶּרֶךְ אַתֶּם צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָרִים בְּיוֹתֵר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁלֹּא תַּעֲמִידוּ עַצְמְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְהָרֹגֶז מַפְסִיד הַלִּמּוּד, כִּי כָל כַּעַס מֵבִיא לִידֵי טָעוּת, וְאִם תִּרְגְּזוּ אָז בְּהֶכְרֵחַ תִּצְטָרְכוּ לְהַפְסִיק מִדִּבְרֵי תוֹרָה פֶּן תָּבֹאוּ לִידֵי טָעוּת עַל יְדֵי הָרֹגֶז. לְפִיכָךְ ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד אֶתְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וּלְהַפְסִיק בִּשְׁעַת הַכַּעַס. וּלְפִי שֶׁבִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה בְּיוֹתֵר הָאָדָם צָרִיךְ זֵרוּז, עַל כֵּן נָקַט ״בַּדָּרֶךְ״, אֲבָל בַּבַּיִת אֵין כָּל כָּךְ קְפֵידָא, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָרֹגֶז מַזִּיק בְּכָל מָקוֹם.
וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים ״אַל תִּרְגְּזוּ בִּדְבַר הֲלָכָה״, מִלְּשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים מז) ״מִתְעַסֵּק בַּקֳּדָשִׁים פָּסוּל״, וְהוּא מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד בְּעִיּוּן אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא בְּלֹא כַּוָּנָה. וְאוּלַי כַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁהָרֹגֶז יְבִיאֵם לִידֵי זֶה וְיִהְיוּ קְרוֹבִים אֶל הַטָּעוּת. אָמְנָם בְּמַתְנִיתָא תָּנָא ״אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַּסָּה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר״, דַּעְתָּם לְפָרֵשׁ הָרֹגֶז שֶׁעִנְיָנוֹ הַמְּהִירוּת וְהַחִפָּזוֹן, מִלְּשׁוֹן ״פַּחַז כַּמַּיִם״ (בראשית מט:ד) הַמְדַבֵּר בְּחִפָּזוֹן שֶׁל רֹגֶז, לְפִי שֶׁיּוֹסֵף אָמַר לָהֶם ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי״ (בראשית מה:ט), רוֹצֶה לוֹמַר תְּמַהֲרוּ לָלֶכֶת מִכָּאן וְאַל תַּעַמְדוּ פֹה, וְחָשַׁשׁ אוּלַי יָבִינוּ מִלְּשׁוֹן ״מַהֲרוּ״ שֶׁגַּם בַּדֶּרֶךְ לֹא יֵלְכוּ בְּמִתּוּן כִּי אִם בְּחִפָּזוֹן כְּדֵי לְמַהֵר הַבְּשׂוֹרָה אֶל אֲבִיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יִפְסְעוּ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת יוֹתֵר מִן הַנָּהוּג, וְיֵלְכוּ עַד הָעֶרֶב מַמָּשׁ אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. עַל כֵּן אָמַר לָהֶם ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״, דַּוְקָא מִכָּאן ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ״, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ עַצְמוֹ אַל תִּרְגְּזוּ אֶלָּא תֵּלְכוּ בְּמִתּוּן בִּפְסִיעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת, וְהִכָּנְסוּ לָעִיר בְּעוֹד הַחַמָּה זוֹרַחַת, כִּי לְעוֹלָם יִכָּנֵס בְּכִי טוֹב.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ב ט) ״אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי״ - מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי בְּאַף וּכְעַס, וְעַל זֶה אָמַר ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״ - לִלְמֹד הַחָכְמָה בְּאַף. וְאוּלַי כִּוְּנוּ לְדָבָר הַצָּרִיךְ עִיּוּן רַב כָּאָמוּר. וַאֲנִי מוֹסִיף לֶקַח טוּב טַעַם וָדַעַת, לְפִי שֶׁכָּל כַּעַס מֵבִיא לִידֵי טָעוּת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין מג.) ״אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דְּבַר הֲלָכָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהּ תְּחִלָּה״. עַל כֵּן אָמְרוּ שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף וּכְעַס, אֲשֶׁר הֱבִיאַנִי לִידֵי טָעוּת, הִיא שֶׁעָמְדָה לִי, כִּי הַטּוֹעֶה בְּדָבָר פַּעַם אַחַת, אָז בְּיוֹתֵר הוּא נִשְׁמָר מִמֶּנּוּ לְהַבָּא.
