התחילו ללמודאל תרגזו בדרך. אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא תִרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, דָּ"אַ אַל תַּפְסִיעוּ פְסִיעָה גַסָּה וְהִכָּנְסוּ בַחַמָּה לָעִיר; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ:
וְשַׁלַּח יָת אֲחוֹהִי וַאֲזָלוּ וַאֲמַר לְהוֹן לָא תִתְנַצוּן בְּאָרְחָא
וטעם אל תרגזו. שיכעום איש על אחיו בעבור מכירתו:
אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ עִנְיַן רֹגֶז לְשׁוֹן רְתֵת וּתְנוּעָה, וְיֵאָמֵר בְּבֹאוֹ מִן הַפַּחַד עַל הָרֹב, "לֵב רַגָּז" (דברים כח סה), "וְרָגְזוּ וְחָלוּ" (שם ב כה), "וְתַחְתַּי אַרְגָּז" (חבקוק ג טז), "וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה" (יחזקאל יב יח), וְלָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף אַל תִּפְחֲדוּ בַּדֶּרֶךְ. וְהָעִנְיָן, כִּי בַּעֲבוּר נָשְׂאָם בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן וְטוּב מִצְרָיִם בִּימֵי הַבַּצָּרוֹת, יִפְחֲדוּ אוּלַי בַּדֶּרֶךְ בְּלֶכְתָּם יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם לִסְטִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּשׁוּבָם עִם כָּל רְכוּשָׁם, וְלֹא יְמַהֲרוּ לַדָּבָר. וְלָכֵן אָמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ בִּזְרִיזוּת וִימַהֲרוּ לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ"ה:ט') "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי", וְאַל יִפְחֲדוּ כְּלָל בַּדֶּרֶךְ כִּי שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְחַיֵּי כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם בְּיָדוֹ וּמִמּוֹרָאוֹ יִירְאוּ הַכֹּל, וְיֵלְכוּ וְיָבֹאוּ לְשָׁלוֹם:
וישלח את אחיו - כל לשון לויה משקל דגוש לשון שליחות החוזר משקל רפי.
אל תרגזו - אל תיראו כלום בדרך מפני ליסטים כי שלום מכל צד. וכן: רגזו ואל תחטאו. היו יראים מן הקב"ה ולא תחטאו. וכן: ונתן ה' לך לב רגז. דחיל בתרגום. וכן: ירגזון יריעות. לשון נענוע כאדם המתיירא. וכן: רגזה בוטחות. המרגיז ארץ ממקומה. אבל רגזה [רגזה] של תרגום של דניאל ושל עזרא לשון כעס. טרנב"ל לע"ז של רוגז של כ"ד ספרים.
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו. פְּטָרָן וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת, כְּמוֹ "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (בראשית לב:כז), "שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי" (בראשית כד:נו).
וישלח את אחיו כל לשון לויה משקל דגש וכשהוא לשון שליחות לחזור משקל רפי.
אל תרגזו בדרך אל תפחדו משום דבר, להביא כל מקניכם ורכושכם וכל אשר לכם מאחר שאתם אחי כי שלום לי מכל צד ולי כל הארץ, לשון לב רגז. ד״א אף כי הטענתי אתכם עושר כל כך בימי רעב שלסטים מצויין אין לכם לירגז.
אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, דָּבָר אַחֵר אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַסָּה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר. גִּרְסָא זוֹ הִיא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (י:): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁמָּא תִּרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י תִּתְעוּ. אִינִי, וְהָאָמַר רַבִּי אִלְעַאי שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה רְאוּיִין לִישָּׂרֵף כוּ׳, לָא קַשְׁיָא הָא לְמִגְרַס הָא לְעִיּוּנֵי, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְמִיגְרַס מִבָּעֵי לֵיהּ בְּאוֹרְחָא וְלָא לְעִיּוּנֵי. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַסָּה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר כוּ׳, וְתַלְמוּד שֶׁלָּנוּ חוֹלֵק עַל הַבְּרֵאשִׁית רַבָּה (צ, ה) כִּי שָׁם מַסִּיק אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַסָּה וְאַל תַּעֲמִידוּ עַצְמְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר. וְהִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לְיַישֵּׁב שְׁנֵי מִדְרָשִׁים אֵלּוּ שֶׁאֵין מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, כִּי הַגִּרְסָא הַיְינוּ הַדִּבּוּר בַּפֶּה בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים שֶׁדִּינָם מְבֹאָר בַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁיְּדַבֵּר מֵעִקְּרֵי הַדִּינִין שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל הָעִיּוּן נִקְרָא דְּבַר הֲלָכָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה נִקְרֵאת דֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, א) ״אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳״, וַהֲלִיכָה זוֹ הִיא הַהֶעֱתֵק מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְזֶה מָצוּי בְּעִיּוּן חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהַמְּעַיֵּן בָּהּ נֶעֱתָק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מֵחָכְמָה לְבִינָה, וּמִבִּינָה לְדַעַת.
וּלְפִי זֶה נוּכַל לְתָרֵץ, מַה שֶּׁמַּסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ״וְאַל תַּעֲמִידוּ עַצְמְכֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה״, הַיְינוּ לְמִגְרַס דִּינֵי הַתּוֹרָה לְדַבֵּר בָּם בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא ״אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה״, הַיְינוּ לְעִיּוּנֵי, כִּי זֶה נִקְרָא הֲלָכָה, שֶׁהַמְעַיֵּן הוֹלֵךְ וְנֶעֱתָק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וּמַקְשֶׁה מֵרַבִּי אִלְעַאי שֶׁאָמַר ״שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה״ כוּ׳, כִּי לֹא אַסִּיק אַדַּעְתֵּיהּ עֲדַיִן לְחַלֵּק בֵּין לְשׁוֹן ״דְּבַר הֲלָכָה״ לְ״דִבְרֵי תּוֹרָה״, עַד שֶׁתֵּרֵץ לוֹ ״הָא לְמִגְרַס, הָא לְעִיּוּנֵי״. וְדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן מְסַיֵּעַ אֶל הַתַּרְצָן כָּאָמוּר. וְלֹא פְּלִיגֵי כִּי אִם בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״ (בראשית מה:כד), אִם הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ הָעִיּוּן וְיִטְעוּ בּוֹ עַל יְדֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ, אוֹ לְהֵפֶךְ שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ סְתָם דֶּרֶךְ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה. כִּי דַּעַת רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא שֶׁיּוֹסֵף הִזְהִירָם שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה הַצָּרִיךְ עִיּוּן וְצִילוּתָא כְּיוֹמָא דְּאִסְתְּנָא, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִרְגַז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, מֵחֲמַת טֹרַח הַדֶּרֶךְ יִהְיֶה לָכֶם לֵב רַגָּז וּבִלְתִּי מְיֻשָּׁב, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבֹאוּ לִידֵי טָעוּת בְּעִיּוּן בַּדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״תִּתְעוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר תָּבֹאוּ לִידֵי טָעוּת בְּעִיּוּן הַחָכְמוֹת. אֲבָל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה רָצָה לְפָרֵשׁ אַדְּרַבָּה, שֶׁיּוֹסֵף בָּא לְהַזְהִירָם שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה בַּדֶּרֶךְ בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוּ בִּסְתָם דֶּרֶךְ, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ בַּדֶּרֶךְ תַּנְחֵהוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ לְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו:כב) ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ״ וְגוֹ׳. וּבֵאוּר הַכָּתוּב ״אַל תִּרְגְּזוּ״ - אַל תִּפְחֲדוּ, מִלְּשׁוֹן ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״ (שמות טו:יד), וְעִנְיָנוֹ הַפַּחַד. וְרוֹצֶה לוֹמַר, אִם תַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה אָז לֹא תִּצְטָרְכוּ לְפַחֵד לֹא מִן הַלִּסְטִים וְלֹא מִן הַטָּעוּת בַּדֶּרֶךְ, כִּי הַתּוֹרָה תַּנְחֶה אֶתְכֶם וְתַצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל פַּחַד וְטָעוּת. כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם, הִזָּהֲרוּ בַּדָּבָר הַמַּצִּיל אֶתְכֶם מִן רֹגֶז וּפַחַד הַמָּצוּי בַּדֶּרֶךְ, וְהַיְינוּ הַתּוֹרָה, שֶׁבְּעִידְנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁדַּעַת הַבְּרֵאשִׁית רַבָּה הוּא לְפָרֵשׁ ״אַל תִּרְגְּזוּ״ לְשׁוֹן רוֹגֶז וָכַעַס מַמָּשׁ, אַךְ שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ: וְכִי בַּדֶּרֶךְ אַל יִרְגְּזוּ וּבְבֵיתָם יִרְגְּזוּ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ שֶׁבַּדֶּרֶךְ אַתֶּם צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָרִים בְּיוֹתֵר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁלֹּא תַּעֲמִידוּ עַצְמְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְהָרֹגֶז מַפְסִיד הַלִּמּוּד, כִּי כָל כַּעַס מֵבִיא לִידֵי טָעוּת, וְאִם תִּרְגְּזוּ אָז בְּהֶכְרֵחַ תִּצְטָרְכוּ לְהַפְסִיק מִדִּבְרֵי תוֹרָה פֶּן תָּבֹאוּ לִידֵי טָעוּת עַל יְדֵי הָרֹגֶז. לְפִיכָךְ ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד אֶתְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וּלְהַפְסִיק בִּשְׁעַת הַכַּעַס. וּלְפִי שֶׁבִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה בְּיוֹתֵר הָאָדָם צָרִיךְ זֵרוּז, עַל כֵּן נָקַט ״בַּדָּרֶךְ״, אֲבָל בַּבַּיִת אֵין כָּל כָּךְ קְפֵידָא, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָרֹגֶז מַזִּיק בְּכָל מָקוֹם.
וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים ״אַל תִּרְגְּזוּ בִּדְבַר הֲלָכָה״, מִלְּשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים מז) ״מִתְעַסֵּק בַּקֳּדָשִׁים פָּסוּל״, וְהוּא מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד בְּעִיּוּן אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא בְּלֹא כַּוָּנָה. וְאוּלַי כַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁהָרֹגֶז יְבִיאֵם לִידֵי זֶה וְיִהְיוּ קְרוֹבִים אֶל הַטָּעוּת. אָמְנָם בְּמַתְנִיתָא תָּנָא ״אַל תִּפְסְעוּ פְּסִיעָה גַּסָּה וְהַכְנִיסוּ חַמָּה לָעִיר״, דַּעְתָּם לְפָרֵשׁ הָרֹגֶז שֶׁעִנְיָנוֹ הַמְּהִירוּת וְהַחִפָּזוֹן, מִלְּשׁוֹן ״פַּחַז כַּמַּיִם״ (בראשית מט:ד) הַמְדַבֵּר בְּחִפָּזוֹן שֶׁל רֹגֶז, לְפִי שֶׁיּוֹסֵף אָמַר לָהֶם ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי״ (בראשית מה:ט), רוֹצֶה לוֹמַר תְּמַהֲרוּ לָלֶכֶת מִכָּאן וְאַל תַּעַמְדוּ פֹה, וְחָשַׁשׁ אוּלַי יָבִינוּ מִלְּשׁוֹן ״מַהֲרוּ״ שֶׁגַּם בַּדֶּרֶךְ לֹא יֵלְכוּ בְּמִתּוּן כִּי אִם בְּחִפָּזוֹן כְּדֵי לְמַהֵר הַבְּשׂוֹרָה אֶל אֲבִיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יִפְסְעוּ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת יוֹתֵר מִן הַנָּהוּג, וְיֵלְכוּ עַד הָעֶרֶב מַמָּשׁ אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. עַל כֵּן אָמַר לָהֶם ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״, דַּוְקָא מִכָּאן ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ״, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ עַצְמוֹ אַל תִּרְגְּזוּ אֶלָּא תֵּלְכוּ בְּמִתּוּן בִּפְסִיעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת, וְהִכָּנְסוּ לָעִיר בְּעוֹד הַחַמָּה זוֹרַחַת, כִּי לְעוֹלָם יִכָּנֵס בְּכִי טוֹב.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ב ט) ״אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי״ - מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי בְּאַף וּכְעַס, וְעַל זֶה אָמַר ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״ - לִלְמֹד הַחָכְמָה בְּאַף. וְאוּלַי כִּוְּנוּ לְדָבָר הַצָּרִיךְ עִיּוּן רַב כָּאָמוּר. וַאֲנִי מוֹסִיף לֶקַח טוּב טַעַם וָדַעַת, לְפִי שֶׁכָּל כַּעַס מֵבִיא לִידֵי טָעוּת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין מג.) ״אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דְּבַר הֲלָכָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהּ תְּחִלָּה״. עַל כֵּן אָמְרוּ שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף וּכְעַס, אֲשֶׁר הֱבִיאַנִי לִידֵי טָעוּת, הִיא שֶׁעָמְדָה לִי, כִּי הַטּוֹעֶה בְּדָבָר פַּעַם אַחַת, אָז בְּיוֹתֵר הוּא נִשְׁמָר מִמֶּנּוּ לְהַבָּא.
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו. פֵּרוּשׁ, כּוּלָּן וּבִנְיָמִין עִמָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי יוֹסֵף (בראשית מה:ט) ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם וְגוֹ׳ וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין״, הֲרֵי כִּי מַצְדִּיק הַדְּבָרִים בְּלֵב יַעֲקֹב מֵעֵדוּת בִּנְיָמִין הָרוֹאֶה, וּמֵעַתָּה לֹא נִתְלֶה לוֹמַר טַעַם שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין הוּא לְצַד שֶׁלֹּא קִיֵּים דְּבָרוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁנִּדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא:).