רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הן כסף אשר מצאנו. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, וְכֻלָּן מְנוּיִין בִּבְ"רַ:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
בְּרֵאשִׁית מ״ד · ח׳
הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
האחים ממשיכים בטענת קל וחומר: הרי את הכסף שמצאנו בפי שׂקינו בפעם הקודמת החזרנו אליך מארץ כנען מרצוננו, ואם כך כיצד ייתכן שנגנוב כסף או זהב מבית אדונך? רש״י מציין שזהו אחד מעשׂרה קל וחומר האמורים בתורה, וכולם מנויים במדרש בראשית רבה. הטענה הגיונית וברורה: מי שטרח והחזיר כסף שנמצא ברשותו שלא בידיעת בעליו, בוודאי לא יגנוב מרכוש אדונו. בכך מבקשים האחים להוכיח את יושרם ולדחות את החשד מעליהם.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2הָא כַסְפָּא דִּי אַשְׁכַּחְנָא בְּפוּם טּוֹעֲנָנָא אֲתֵיבְנוֹהִי לָךְ מֵאַרְעָא דִּכְנָעַן וְאֶכְדֵּין נִגְנוּב מִבֵּית רִבּוֹנָךְ כַּסְפָּא אוֹ דַּהֲבָא (מָנִין דִּכְסַף אוֹ מָנִין דִּדְהָב)
Onkelos Genesis