בְּרֵאשִׁית מ״ג · ז׳

וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִ֠ישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃

במילים פשוטות

האחים משיבים שהשליט שאל אותם לפרטי משפחתם - אם אביהם חי ואם יש להם אח - והם ענו לו לפי שאלותיו, ולא יכלו לדעת שיאמר להוריד את אחיהם. רש״י מסביר ש״לנו ולמולדתנו״ פירושו למשפחותינו, ולפי המדרש אף גילה השליט פרטים דקים, ש״ונגד לו״ פירושו שיש להם אב ואח, ושהיו זקוקים להשיב על פי שאלותיו. חזקוני מביא תרגום ללעז של הביטוי ״הידוע נדע״. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מתאר את הצטדקות האחים בפני יעקב: הם מסבירים שהשליט חקר אותם בפירוט על משפחתם, ולכן נאלצו לענות בכנות על קיומו של בנימין, בלי שיכלו לצפות שהדבר יוביל לדרישה להביאו. הסבר זה נועד להסיר מהם את האשמה שיעקב הטיל עליהם, ולהראות שלא התכוונו לרעה. בכך מכינים האחים את הקרקע להצעת הערבות של יהודה בפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לנו ולמולדתנו. לְמִשְׁפְּחוֹתֵנוּ. וּמִדְרָשׁוֹ אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵנוּ גִּלָּה לָנוּ:

ונגד לו. שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אָב וְאָח:

על פי הדברים האלה. עַל פִּי שְׁאֵלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׁאַל, הֻזְקַקְנוּ לְהַגִּיד:

כי יאמר. אֲשֶׁר יֹאמַר, כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אִם וְאִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֲשֶׁר; הֲרֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אֶחָד מֵאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹתָיו שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ כִּי, וְהוּא אִם, שֶׁהֲרֵי כִּי זֶה כְמוֹ אִם, כְּמוֹ עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי (בראשית כ״ד:ל״ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמָרוּ מִשְׁאַל שָׁאֵל גַּבְרָא לָנָא וּלְיַלָּדוּתָנָא לְמֵימַר הַעַד כְּעַן אֲבוּכוֹן קַיָּם הַאִית לְכוֹן אָחָא וְחַוֵּינָא לֵהּ עַל מֵימַר פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין הֲמִדַּע הֲוֵינָא יָדְעִין אֲרֵי יֵימַר אוֹחִיתוּ יָת אֲחוּכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הידוע נדע שיקודנ״‎ט קוידשמ״‎ט בלע״‎ז.

מקור: ספריא · נחלת הכלל