וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃

ישראל אומר לבניו למה הרעו לו להגיד לאיש שיש להם עוד אח. הפסוק מתאר את תגובת יעקב, המאשים את בניו על שסיפרו לשליט על קיומו של בנימין. אונקלוס מתרגם ״למה הרעותם לי״ - למה אבאשתון לי, למה הרעתם לי. על פי הפשט, יעקב מביע צער וכעס על כך שבניו חשפו בפני השליט את דבר קיומו של אח נוסף, שכן חשיפה זו היא שהובילה לדרישה להביא את בנימין. יעקב, שאינו רוצה לשלוח את בנו האהוב, מטיל על בניו את האחריות למצב שנוצר. תלונתו מבטאת את מצוקתו ואת חוסר הרצון שלו להיפרד מבנימין. תגובת האחים לתלונה זו תבוא בפסוק הבא, שבו יסבירו שהשליט חקר אותם בפירוט ולא היתה להם ברירה אלא להשיב על שאלותיו בכנות.