וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃

האחים מספרים שהשליט אמר להם שבזאת יֵדע שהם כנים: שיניחו אצלו אח אחד, ייקחו תבואה לרעבון בתיהם וילכו. אבן עזרא מבאר ש״ואת רעבון בתיכם״ פירושו צורך. אונקלוס מתרגם כפשוטו את דברי השליט כפי שהאחים מוסרים אותם. הפסוק ממשיך את דיווח האחים ליעקב על תנאי השליט. הם מוסרים שהשליט הציב מבחן לכנותם - השארת אח אחד כערבון, ולקיחת תבואה לבתיהם. הזכרת התנאי מסבירה ליעקב מדוע שמעון נשאר במצרים ומדוע יש הכרח להביא את בנימין. באמצעות שחזור דברי השליט, מנסים האחים להצדיק את מצבם בפני אביהם ולהניעו להסכים לשליחת בנימין. הדיווח על התנאי הוא חלק מן הלחץ שהאחים מפעילים על יעקב, שכן ללא בנימין לא יוכלו לשחרר את שמעון ולא לשוב לקנות מזון במצרים.