וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃

וירדו אחי יוסף. וְלֹא כָתַב בְּנֵי יַעֲקֹב, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ וְנָתְנוּ לִבָּם לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּאַחְוָה וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסְקוּ עֲלֵיהֶם:

עשרה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְתִיב וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח? אֶלָּא לְעִנְיַן הָאַחְוָה הָיוּ חֲלוּקִין לְי' שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן לִשְׁבֹּר בָּר כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם (בראשית רבה):

וּנְחָתוּ אֲחֵי יוֹסֵף עַסְרָא לְמִזְבַּן עִיבוּרָא מִמִּצְרָיִם

וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה. כִּי לֹא הָיָה הַמַּשְׁבִּיר מוֹכֵר לְשׁוּם קוֹנֶה אֶלָּא בְּעַד בַּיִת אֶחָד וְלֹא בְּעַד רַבִּים, פֶּן יַעֲשֶׂה בּוֹ סְחוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהוּא הַמִּנְהָג בִּשְׁנֵי רָעָב:

אֲחֵי יוֹסֵף. פֵּרוּשׁ, נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל הָאַחְוָה לִפְדּוֹתוֹ.

עֲשָׂרָה. אוּלַי הָלְכוּ כֻּלָּן לַחֲשַׁשׁ הָרָגִיל בִּשְׁנֵי רָעָב, כִּי תֵּרַע עֵין אָדָם בְּרֵעֵהוּ וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשְׁעוּ לִגְזוֹל וְלַהֲרוֹג אִישׁ אָחִיהוּ, לָזֶה הָלְכוּ כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁאִישׁ אֶת אָחִיהוּ יַעֲזוֹרוּ, וְגַם בִּנְיָמִין הָיוּ רוֹצִים לְהוֹלִיכוֹ עִמָּם אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא רָצָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת בִּנְיָמִין לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁזּוּלַת טַעַם זֶה גַּם אוֹתוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמָּהֶם:

עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה מוֹכֵר יוֹסֵף אֶלָּא דָּבָר קָצוּב לְכָל אֶחָד, וְנִתְחַכֵּם בָּזֶה לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד נִגְלֶה וְאֶחָד נִסְתָּר. הַנִּגְלֶה - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתַּגֵּר אָדָם בַּתְּבוּאָה, וְיֵשׁ בָּזֶה שֶׁבַח לוֹ וְשֶׁבַח לַקּוֹנִים: שֶׁבַח לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר הוּא בְּכָל עֲלִיַּת הַשְּׁעָרִים, וְשֶׁבַח לַקּוֹנִים כִּי הוּא לֹא יַעֲלֶה הַשַּׁעַר בְּיוֹתֵר, וְאֶחָד נִסְתָּר - כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָאַחִים אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה כִּי בָּאוּ כֻּלָּן לִקְנוֹת כָּל אֶחָד הַקָּצוּב.