וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃

הוא אשר דברתי. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי שֶׁאַתֶּם מְרַגְּלִים, הוּא הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, זֶהוּ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ אָמַר לָהֶם וְאִלּוּ מְצָאתֶם אוֹתוֹ וְיִפְסְקוּ עֲלֵיכֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, תִּפְדּוּהוּ? אָמְרוּ לוֹ הֵן, אָמַר לָהֶם וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ בְשׁוּם מָמוֹן, מַה תַּעֲשׂוּ? אָמְרוּ לוֹ לְכָךְ בָּאנוּ, לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג, אָמַר לָהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם, לַהֲרֹג בְּנֵי הָעִיר בָּאתֶם, מְנַחֵשׁ אֲנִי בְּגָבִיעַ שֶׁלִּי שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם:

וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף הוּא דִּי מַלֵּילִית עִמְּכוֹן לְמֵימַר אַלִּילֵי אַתּוּן

הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם. אוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵינֶנּוּ וְאֵינְכֶם מְפָרְשִׁים אָנָה הָלַךְ, הוּא שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַתְכֶם לְהַגִּיד מַה שֶּׁרְאִיתֶם, אוֹ שֶׁהִסְכַּמְתֶּם כְּדֵי לְרַגֵּל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי:

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם, וְנִתְחַדֵּשׁ לִי עַכְשָׁיו מוֹפֵת שֵׁנִי עַל זֶה, כִּי קָשֶׁה לִי לָמָּה אֵין זֶה הָאָח הַקָּטֹן אִתְּכֶם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָיָה פֹּה עִמָּכֶם וְהָלַךְ לוֹ, כִּי כְּבָר שָׁמַע אֵיזוֹ חִדּוּשׁ בְּמָקוֹם זֶה, וּשְׁלַחְתֶּם אוֹתוֹ אֶל מְשַׁלַּחֲכֶם לְהַגִּיד אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע כְּבָר, וְאַתֶּם נִשְׁאַרְתֶּם פֹּה לְרַגֵּל עוֹד. וּבְזֹאת תִּבָּחֵנוּ, שֶׁתָּבִיאוּ אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה וַאֲנִי אֶחְקֹר עָלָיו אִם רָאוּהוּ כְּבָר בְּמָקוֹם זֶה אוֹ לֹא, כִּי אִם לֹא רָאוּהוּ כָּאן אָז כֵּנִים דִּבְרֵיכֶם, וְאִם לֹא תְּבִיאוּהוּ חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי אַתֶּם יְרֵאִים פֶּן יָעִידוּ עָלָיו שֶׁרָאוּהוּ כְּבָר בָּעִיר הַזֹּאת וְהָלַךְ לוֹ לְבַדּוֹ. וּלְפִי זֶה הַדֶּרֶךְ יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁהַכֹּל עֲלִילָה אַחַת וְנָתַן עָלֶיהָ שְׁנֵי מוֹפְתִים, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״ מֵאַחַר שֶׁהִטְמַנְתֶּם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, וְעוֹד נָתַן מוֹפֵת שֵׁנִי שֶׁהֲרֵי ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״, כִּי נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר. וַיֹּאמְרוּ ״לֹא אֲדֹנִי״ וְגוֹ׳, ״כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה תֵּרְצוּ הַהַטְמָנָה לוֹמַר כִּי אָנוּ מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם ״לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״, וּמִלַּת ״כִּי״ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן דְּהָא, וְאָמַר לָהֶם אַף עַל תְּנַאי לִכְאוֹרָה שֶׁתֵּרַצְתֶּם הַהַטְמָנָה, מִכָּל מָקוֹם אֵיךְ תֹּאמְרוּ שֶׁאֵינְכֶם מְרַגְּלִים דְּהָא עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת מֵהֵיכָן הָעִיר נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ. עַל כֵּן חָזְרוּ לְתָרֵץ שְׁנֵיהֶם, ״כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ נָחְנוּ״ לְתָרֵץ הַהַטְמָנָה, וְ״הָאֶחָד אֵינֶנּוּ״ לְתָרֵץ הַכְּנִיסָה תּוֹךְ עֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי כַּמְבֹאָר בְּדֶרֶךְ רִאשׁוֹן, וּפֵרוּשׁ זֶה מַסְפִּיק יוֹתֵר מִן פֵּרוּשׁ הָעֲקֵדָה וּמַהֲרִי״א בְּהֶתֵּר כָּל הַסְּפֵקוֹת וּבְעִנְיַן הַבְּחִינָה בָּאָח הַקָּטֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכָךְ הֶעֱלִיל עֲלֵיהֶם מְרַגְּלִים, כִּי הָיָה יָרֵא פֶּן יַחְקְרוּ אַחַר הַמּוֹשֵׁל מִי הוּא וְיִתְבָּרֵר לָהֶם כִּי הוּא יוֹסֵף.

הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין אֲנִי חוֹזֵר מִדִּבּוּרִי הָרִאשׁוֹן, וַעֲדַיִין הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר - פֵּרוּשׁ, עוֹדֶנִּי אוֹמֵר כֵּן.

אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: טַעַם עַצְמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי בָּאתֶם לְחַפֵּשׂ אַחַר אָח הָאָבוּד, הוּא הַדָּבָר שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי בִּדְבָרַי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״מְרַגְּלִים״. כַּוָּנָתִי הִיא כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲמַרְתֶּם בְּפִיכֶם שֶׁבָּאתֶם לְבַקֵּשׁ דָּבָר בָּעִיר, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:ז) שֶׁאָמַר לָהֶם ״וְאִם לֹא יִתְּנוּהוּ לָכֶם מַה תַּעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְגֶדֶר זֶה הוּא נִכְלָל בְּגֶדֶר הָרִגּוּל, כָּל שֶׁהֵם יוֹעֲצִים נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר וְהָבֵן: