וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֽוֹת׃

כי ערות הארץ באתם לראות. שֶׁהֲרֵי נִכְנַסְתֶּם בְּי' שַׁעֲרֵי הָעִיר, לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם בְּשַׁעַר א'? (בראשית רבה):

וַאֲמַר לְהוֹן לָא אֲרֵי בִדְקָא דְאַרְעָא אֲתֵיתוּן לְמֶחֱזֵי

ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות - שאם כן איך לא נשאר אחד מכם את אביכם. כלומר אצלו, ולדעת אם בנימין קיים אמר להם כן. והם השיבו: שנים עשר עבדיך אחים וגו'. וכן כתוב לפנינו: שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו.

לֹא. אֵין זֶה אֱמֶת שֶׁתִּהְיוּ אַחִים.

כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. אֲבָל נוֹעַצְתֶּם לוֹמַר שֶׁאַתֶּם אַחִים כְּדֵי לָבֹא יַחְדָּיו וְלִרְאוֹת עֶרְוַת הָאָרֶץ.

כי ערות הארץ באתם לראות פרש״‎י שהרי נכנסתם בעשר שערי העיר, וא״‎ת מנא ידע, אלא בתנחומא מפרש שלש גזירות גזר יוסף אחת שלא יהא עבד נכנס למצרים לוקח בר, ואחת שלא ילך אדם אחד אחר שני חמורים ואחד שלא יהא אדם נכנס עד שיכתוב שמו ושם אביו ושם זקנו מה עשה יוסף צוה שיביאו לו שמות בני אדם שהיו כתובים בכל יום ויום כיון שירדו אחי יוסף נכנסו עשרה בעשרה שערים כמו שצוה להם אביהם למה תתראו, היה בעל השער אומר להם מה שמך והוא משיב ראובן בן יעקב בן יצחק וכן כולם הביאו השוערים את הכתבים אל יוסף כיון שקרא אותם ידע שהיו אחיו.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. עַתָּה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ הוּא טַעֲנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּטַעֲנַת מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי מִתְּחִלָּה עָשִׂיתִי טַעֲנָה זוֹ סְנִיף אֶל טַעֲנַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, כִּי זוּלָתָהּ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁמָּא אֵין לָכֶם שַׁיָּכוּת זֶה עִם זֶה וּבְמִקְרֶה נִתְוַעַדְתֶּם יַחַד תּוֹךְ הָעִיר, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁבָּאתֶם לְתָרֵץ הַהִטָּמְנוּת וְלוֹמַר שֶׁכֻּלְּכֶם אַחִים וְאַתֶּם מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע, אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה שֶׁוִּעוּד שֶׁלָּכֶם אֵינוֹ בְּמִקְרֶה, וְאִם כֵּן לָמָּה נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר, וַדַּאי לְפִי שֶׁעֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא כִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא יֵאָמְנוּ דִּבְרֵיכֶם, כִּי מַעֲשֵׂיכֶם מוֹכִיחִים שֶׁבָּאתֶם לִרְאוֹת עֶרְוַת הָאָרֶץ. וְהַטַּעַם, שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל אֶחָד בְּשַׁעַר אֶחָד כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:ו) שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים נִכְנַס בְּשַׁעַר אֶחָד, וְזֶה יַגִּיד כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם וְגוֹ׳: