בְּרֵאשִׁית מ״ב · י׳

לא אדני. לֹא תֹאמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל:

וַאֲמָרוּ לֵהּ לָא רִבּוֹנִי וְעַבְדָּיךְ עַלּוּ לְמִזְבַּן עִיבוּרָא

(י-יא) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וְגוֹ׳, כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ, עַל כֵּן הָיִינוּ מִתְיָרְאִים בָּעַיִן הָרָעָה הַשּׁוֹלֵט בְּיוֹתֵר כְּשֶׁרוֹאִין מִסְפַּר אַחִים יְפֵה תֹּאַר בְּמָקוֹם אֶחָד, מֵאִלּוּ הָיָה כָּל אֶחָד בֶּן אִישׁ אַחֵר. וְכֵן צִוָּה לָנוּ אָבִינוּ ״לָמָּה תִתְרָאוּ״ (בראשית מב:א), וּמִזֶּה לָמַדְנוּ לְהַטְמִין עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ הַבָּאִים. וְאִם כֵּן לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים, כִּי כָל אִישׁ בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת הוּא, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ מֵחֶזְקָתוֹ עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לְךָ רְאָיָה אַחֶרֶת כִּי אִם הַהַטְמָנָה בְּתוֹךְ הַבָּאִים, וַהֲרֵי אָנוּ מְתָרְצִים זֶה וְאֵין לְךָ רְאָיָה, וּמִמֵּילָא נִדְחוּ גַּם דְּבָרָיו שֶׁל ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ (בראשית מב:ט). וְלֹא הֻצְרְכוּ הָאַחִים לִזְכֹּר זֶה, כִּי גַּם יוֹסֵף הוֹדָה שֶׁטַּעֲנַת ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ תָּלוּי בְּטַעֲנַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״ (בראשית מב:ט), וּכְשֶׁנִּדְחֵית טַעֲנַת ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, אִם כֵּן מִמֵּילָא נִדְחֵית גַּם טַעֲנַת עֶרְוַת הָאָרֶץ.

וַיֹּאמְרוּ לֹא אֲדֹנִי וגו׳. פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה אֵין מָקוֹם לְחָשְׁדֵנוּ בּוֹ, הֲגַם שֶׁהָיִינוּ בָּאִים בְּלֹא סִבָּה. וְעוֹד, עֲבָדֶיךָ בָּאוּ וְגוֹ׳ - פֵּרוּשׁ, סִבַּת בִּיאָתֵנוּ הֲלֹא הִיא יְדוּעָה וּגְלוּיָה.