וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית אָבִֽי׃

וּקְרָא יוֹסֵף יָת שׁוּם בּוּכְרָא מְנַשֶּׁה אֲרֵי אַנְשְׁיַנִי יְיָ יָת כָּל עַמְלִי וְיָת כָּל בֵּית אַבָּא

כי נשני אלהים. טעמו כי אמר, ויאמר ר' יהודה המדקדק הראשון, כי נשני על משקל חנני, ויאמר ר' משה הכהן הספרדי כי הפתח תחת חירק:

נשני - מן נשש. כמו חנני אלהים מן חנן. הדגש תחת אות החסרה ואילו היה מגזרת לא תנשני נשיתי טובה שהוא מחטופי למ"ד פעל. היה לו לומר נשני. כמו עבדי רמני. האיש אשר כלני רמני מן רימה את רעהו. כלנו. כלה ה' את חמתו.

כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים. כְּעִנְיָן לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ "כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת" (ישעיהו סה:טז).

[כי נשני לשון שכחה].