בְּרֵאשִׁית מ״א · ל״ה

את כל אכל. שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן, וְאוֹכֵל שֶׁהוּא פֹּעַל, כְּגוֹן כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב, טַעֲמוֹ לְמַטָּה בַּכַּ"ף, וְנָקוּד קָמָץ קָטָן:

תחת יד פרעה. בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו:

וְיִכְנְשׁוּן יָת כָּל עִיבוּר שְׁנַיָּא טָבָן דְּאָתְיָן הָאִלֵּין וְיִצְבְּרוּן עִיבוּרָא תְּחוֹת יְדָא מְהֵימְנֵי דְפַרְעֹה עִיבוּרָא בְּקִירְוַיָּא וְיִטְּרוּן

ויצברו בר. הפקידים וי"א כי טעם בר להיותו עם שבליו, והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או לחבר והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור, ולא יעמוד שם דנן ז' שנים, יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:

ויצברו בר תחת יד - ממונה

פרעה - וכל זה היה בעל כרחם של מצרים ולכך כתב: ויפקד פקידים ויצברו, שכן מצינו באחשורוש: ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה וגו' אל יד הגי וגו'.

ויקבצו - היא הגבייה מבעלי השדות.

ויצברו - היא האסיפה ע"י שומרי האוצרות וכן תמצא ביוסף ויקבוץ ויצבור אכל בערים כי כל עיר ועיר יוכלו למכור בשני הרעב.

את כל אכל לפי היכולת דוגמא וכל הארץ באו מצרימה.