בְּרֵאשִׁית מ״א · ט״ז

וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃

במילים פשוטות

יוסף עונה לפרעה: בלעדיי, אלוהים יענה את שלום פרעה. רש״י מבאר שכוונת יוסף: אין החכמה משלי, אלא אלוהים ייתן עניה בפי לשלום פרעה. אבן עזרא מבאר ש״בלעדי״ מוסב על דברי פרעה ״תשמע חלום לפתור אותו״ - כלומר לא אני הפותר אלא אלוהים. אונקלוס מתרגם ״בר מן חכמתי... מן קדם ה׳ יתתב״. יוסף פותח בענווה ומסלק מעצמו כל שבח, ומייחס את הפתרון כולו לה׳ - הוא שיודיע לפרעה את מה שיביא לו שלום ורווחה. גישה זו ניכרת בכל דברי יוסף לאורך הפרק.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בלעדי. אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא אֱלֹהִים יַעֲנֶה - יִתֵּן עֲנִיָּה בְּפִי - לִשְׁלוֹם פַּרְעֹה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲתֵיב יוֹסֵף יָת פַּרְעֹה לְמֵימַר בַּר מִן חָכְמְתִי אֶלָּהֵן מִן קֳדָם יְיָ יִתֹּתַב יָת שְׁלָמָא דְפַרְעֹה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בלעדי. מלה אחת מורכבת משתי מלות והטעם שב אל תשמע חלום לפתור אותו, אמר יוסף בלעדי, פתרוני יענה אלהים את שלום פרעה וי"א כי טעמו בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום, אמר בלעדי, הוא הפותר, והוא אלהים שיענה את שלום המלך,

וטעם יענה שימציא תמיד, וכן "כי האלהים מענה בשמחת לבו" (קהלת ה יט) וכן "והארץ תענה" (הושע ב כד) והוא קרוב ממשמעו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בלעדי - אינו תלוי בי, אלא הקב"ה יודיעני לפתור חלומך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

בִּלְעָדָי. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בְּזֹאת הַחָכְמָה, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּלִי סָפֵק פּוֹתֵר בִּלְעָדַי.

אֱלֹהִים יַעֲנֶה. יַעֲשֶׂה שֶׁאֶעֱנֶה בְּפִתְרוֹנִי.

אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה שְׁלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁהַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה (ברכות נה:).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּעַן יוֹסֵף לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֵשִׁיבוֹ לְמַה שֶׁטָּעַן בְּתֵיבַת לֵאמֹר כִּי הוּא אוֹמֵר לִשְׁמֹעַ חֲלוֹם לִפְתּוֹר, בִּלְעָדַי לֹא הָיוּ כֵן הַדְּבָרִים, וּמַה שֶׁאָמַר הוּא כִּי אֱלֹהִים יַמְצִיא פִּתְרוֹנִים לַחֲלוֹמוֹת עַל יַד בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכֵּן אָמַר יוֹסֵף לְשַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ:ח) ״הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים״, פֵּרוּשׁ, לֹא יֶחְסְרוּ הַפִּתְרוֹנִים, וְאָמַר ״סַפְּרוּ לִי״ אוּלַי יִמָּצֵא פִּתְרוֹן, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מְיַחֵד עַצְמוֹ לוֹמַר כִּי הוּא מְפַשֵּׁר חֲלוֹמוֹת, וּכְמוֹ כֵן הוּא אוֹמֵר לוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה וְגוֹ׳. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר ״יַעֲנֶה שְׁלוֹם״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד אִם יִהְיֶה פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם מַגִּיד רָעָתוֹ, כִּי מֵה׳ מַעֲנֵה דָּבָר, וְלֹא יַקְפִּיד לוֹמַר כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. וְנָתַן טַעַם בְּאָמְרוֹ ״שְׁלוֹם פַּרְעֹה״ כִּי הַמֶּלֶךְ יִשְׁתַּנֶּה בְּדָבָר זֶה, וְלָזֶה אִם יַגִּיד רַע לֹא מִמֶּנּוּ יֵצְאוּ הַדְּבָרִים, וּכְמוֹ כֵן הוּא אָמְרוֹ עַתָּה אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה, כִּי אֵין סֵדֶר אוֹפֶן פִּתְרוֹנוֹ כְּסֵדֶר פִּתְרוֹן בַּר הֶדְיָא (ברכות נו.) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁיַּטֶּה הַחֲלוֹם לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, אֶלָּא אֲמִתּוּת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, וְלָזֶה אָמַר ״אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל