רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11דמי אחיך. דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּצָעִים הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה (סנהדרין ל"ז):
מקור: ספריא · נחלת הכלל
דמי אחיך. דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּצָעִים הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה (סנהדרין ל"ז):
וַאֲמַר מֶה עֲבַדְתָּא קַל דַם זַרְעִין דִעֲתִידִין לְמֵפַק מִן אָחוּךְ קַבְלִין קֳדָמַי מִן אַרְעָא
צועקים אלי. איננו דבק עם קול. וכן "קול דודי הנה זה בא" (ש"ה ב ח), אל דודי הוא שב כאשר פירשתי בשיר השירים, והטעם כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על האדמה והמתרגם אמר על בניו שהיה בכחו להולידם: