וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃

והקם זרע. הַבֵּן יִקָּרֵא עַל שֵׁם הַמֵּת:

וַאֲמַר יְהוּדָה לְאוֹנָן עוּל לְוַת אִתַּת אָחוּךְ וְיַבֵּם יָתַהּ וַאֲקֵים זַרְעָא לְאָחוּךְ

ויבם אותה. טעמו אחר שאתה יבמה הראה היבום, וזהו בא אל אשת אחיך, ובפרשת כי ישבו אחים יחדו (דבר' כה ה) אאריך מעט אם ד' יאריך ימי עד הגיעי שם:

וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ הַבֵּן יִקָּרֵא עַל שֵׁם הַמֵּת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ח:ח'). וְאֵין זֶה אֱמֶת, כִּי בְּמִצְוַת הַתּוֹרָה נֶאֱמַר גַּם כֵּן (דברים כה ו) "יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל", וְאֵין הַיָּבָם מְצֻוֶּה לִקְרֹא לִבְנוֹ כְּשֵׁם אָחִיו הַמֵּת. וְאָמַר בְּבֹעַז "וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ" וַתִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ עוֹבֵד, לֹא מַחְלוֹן (רות ד י). וְעוֹד שֶׁאָמַר "וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע", וּמָה הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבֹא עָלָיו עַד כִּי הִשְׁחִית זַרְעוֹ מִפָּנֶיהָ אִם יִקָּרֵא שֵׁם בְּנוֹ כְּשֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְרֹב בְּנֵי הָאָדָם מִתְאַוִּים לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיֹּאמֶר אוֹנָן" אֲבָל אָמַר "וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע", כִּי יְדִיעָה בְּרוּרָה הָיְתָה לוֹ בָּזֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ הַזֶּרַע. אֲבָל הָעִנְיָן סוֹד גָּדוֹל מִסּוֹדוֹת הַתּוֹרָה בְּתוֹלֶדֶת הָאָדָם, וְנִכָּר הוּא לְעֵינֵי רוֹאִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם הַשֵּׁם עֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ, וְהָיוּ הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים קֹדֶם הַתּוֹרָה יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה בְּיִבּוּם הָאָח, וְהוּא הָרָאוּי לִהְיוֹת קוֹדֵם בּוֹ וְאַחֲרָיו הַקָּרוֹב בַּמִּשְׁפָּחָה, כִּי כָל שְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ אֲשֶׁר הוּא יוֹרֵשׁ נַחֲלָה יַגִּיעַ מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת, וְהָיוּ נוֹהֲגִים לִשָּׂא אֵשֶׁת הַמֵּת הָאָח אוֹ הָאָב אוֹ הַקָּרוֹב מִן הַמִּשְׁפָּחָה, וְלֹא יָדַעְנוּ אִם הָיָה הַמִּנְהָג קַדְמוֹן לִפְנֵי יְהוּדָה. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ה:ה') אָמְרוּ, כִּי יְהוּדָה הִתְחִיל בְּמִצְוַת יִבּוּם תְּחִלָּה, כִּי כַּאֲשֶׁר קִבֵּל הַסּוֹד מֵאֲבוֹתָיו נִזְדָּרֵז לְהָקִים אוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר בָּאֲתָה הַתּוֹרָה וְאָסְרָה אֵשֶׁת קְצָת הַקְּרוֹבִים, רָצָה הקב"ה לְהַתִּיר אִסּוּר אֵשֶׁת הָאָח מִפְּנֵי הַיִּבּוּם, וְלֹא רָצָה שֶׁיִּדָּחֶה מִפָּנָיו אִסּוּר אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב וְהַבֵּן וְזוּלָתָם, כִּי בָּאָח הֻרְגַּל הַדָּבָר וְתוֹעֶלֶת קְרוֹבָה וְלֹא בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי. וְהִנֵּה נֶחְשָׁב לְאַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה בָּאָח כַּאֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ לְיַבֵּם, וְקוֹרְאִים אוֹתוֹ "בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה י), כִּי עַתָּה חָלַץ מֵהֶם, וְרָאוּי הוּא שֶׁתֵּעָשֶׂה הַמִּצְוָה זֹאת בַּחֲלִיצַת הַנַּעַל. וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַקַּדְמוֹנִים מִדַּעְתָּם הָעִנְיָן הַנִּכְבָּד הַזֶּה הִנְהִיגוּ לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בְּכָל יוֹרְשֵׁי הַנַּחֲלָה, בְּאוֹתָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם אִסּוּר הַשְּׁאֵר, וְקָרְאוּ אוֹתוֹ גְּאֻלָּה, וְזֶהוּ עִנְיַן בֹּעַז וְטַעַם נָעֳמִי וְהַשְּׁכֵנוֹת. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

ויבם אתה מתיבות המשמשות בנין וסתירה כמו פארות תפאר מסעף פארה בסעיפותיו קננו כלומר הסר ממנה היבום להיות לך לאשה.