בְּרֵאשִׁית ל״ח · י״ח

חתמך ופתילך. עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁיפָּךְ - טַבַּעַת שֶׁאַתָה חוֹתֵם בָּהּ וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַּסֶּה בָהּ:

ותהר לו. גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ.

וַאֲמַר מָה מַשְׁכּוֹנָא דִּי אֶתֵּן לָךְ וַאֲמֶרֶת עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁפָּךְ וְחוּטְרָךְ דִּי בִידָךְ וִיהַב לַהּ וְעַל לְוָתַהּ וְעַדִּיאַת לֵהּ

חותמך. מרב תאותו נתן ג' דברים ערבון על דבר קל ופי' קדשה בפסוק "לא יהיה קדש" (דבר' יג כה) אפרשהו:

חוֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ "עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁיפָּךְ", טַבַּעַת שֶׁאַתָּה חוֹתֵם בָּהּ וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַּסֶּה בָהּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ח:י"ח). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּתֵּן שִׂמְלָתוֹ וְיֵלֵךְ עָרֹם מִמֶּנָּה, וְאֵיךְ תִּקָּרֵא הַשִּׂמְלָה פְּתִיל, וְאֵיךְ יֹאמַר הַכָּתוּב (בראשית ל"ח:כ"ה) "וְהַפְּתִילִים" בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאִם תֹּאמַר כִּי עַל שֵׁם פְּתִילֵי הַצִּיצִית תִּקָּרֵא הַשִּׂמְלָה פְּתִיל, חָלִילָה שֶׁיְּקַיֵּם יְהוּדָה מִצְוַת צִיצִית וִיזַלְזֵל בּוֹ לָתֵת אוֹתוֹ בְּזִמָּה. וְאוּלַי הָיָה בְּיָדוֹ סוּדָר קָטָן אֲשֶׁר יַעֲטֹף בּוֹ קְצָת הָרֹאשׁ לִפְעָמִים, וְיִקָּרֵא פְּתִיל בַּעֲבוּר שֶׁהוּא קָצָר כִּפְתִיל, וְהוּא תַּרְגּוּם "שׁוֹשִׁיפָא", וְלֹא תִּמְצָא לְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ח:י"ח) בְּכָל שִׂמְלָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיְּתַרְגֵּם אוֹתָהּ "שׁוֹשִׁיפָּא", אֲבָל לְשׁוֹן כְּסוּת וּמַלְבּוּשׁ תִּרְגֵּם בְּכֻלָּם, מִלְּבַד "וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה" (דברים כב יז) שֶׁאוֹמֵר בּוֹ "וְיִפְרְשׂוּן שׁוֹשִׁיפָּא", לְפִי שֶׁהוּא הַסּוּדָר הַיָּדוּעַ בַּתַּלְמוּד (כתובות י) שֶׁיִּוָּדְעוּ בּוֹ הַבְּתוּלִים. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל (ישעיהו ג כב) "הַמַּעֲטָפוֹת" - "שׁוֹשִׁיפָּא", שֶׁהֵם סוּדָרִים קְטַנִּים יַעַטְפוּ בָּהֶם הָרֹאשׁ וְיִפְרְשׂוּ אוֹתָם הַנִּכְבָּדִים עַל הַמִּגְבָּעוֹת וְהַפְּאֵרִים אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם. וְזֶה הַמִּנְהָג עוֹדֶנּוּ הַיּוֹם בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. וְיִתָּכֵן עוֹד כִּי הָיָה לִיהוּדָה חוֹתָם כְּצוּרַת אַרְיֵה אוֹ צוּרָה אַחֶרֶת יְדוּעָה כַּמּוֹשְׁלִים, וְהָיוּ בְּיָדוֹ פְּתִילִים שֶׁבָּהֶם כַּצּוּרָה הַהִיא לְתַיֵּר בָּהּ, וְהַמַּטֶּה הָיָה בְּיָדוֹ כְּמִשְׁפַּט שַׁלִּיט וְנוֹגֵשׂ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל יט יד) "מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל", וּכְתִיב (בראשית מ"ט:י') "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה", וְאֵלֶּה נָתַן בְּיָדָהּ:

חותמך - טבעתך.

פתילך - אזור.

ומטך - שלשה כלים הללו מזומנים לתת כי אינו מלבוש.

וּפְתִילֶךָ. צָמִיד פָּתִיל עָלֶיךָ, כְּמוֹ סוּדָר שֶׁבְּמָתְנָיו שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים. וּבָחֲרָה בְּאֵלֶּה הַכֵּלִים הַמּוֹרִים הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, כַּחוֹתָם וְשֵׁבֶט הַמּוֹשֵׁל וְהָאֵזוֹר, כְּאָמְרוֹ "אֱזֹר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ" (איוב לח:ג), וְזֶה עָשְׂתָה כְּדֵי שֶׁתְּהַרְהֵר בְּמַעֲלַת יְהוּדָה וּגְדֻלָּתוֹ:

חתמך ופתילך שאלה לו דברים אלו לפי שהיו צריכין לו תדיר חותמך לחתום הקשרים של צמר, ופתילך לקשור הצמר, ומטך לישען עליו.

חוֹתָמְךָ וּמַטְּךָ וּפְתִילֶךָ. כְּפִי הַפְּשָׁט נִרְאֶה לִתֵּן טַעַם לָמָּה נָתַן עֵרָבוֹן דַּוְקָא שְׁלֹשָׁה אֵלּוּ, וְזֶה לְפִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְשֵׁם זְנוּת, וְהָיָה מְבַזֶּה חוֹתָם אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ אֲשֶׁר בִּבְשָׂרוֹ, וְהָיָה מְבַזֶּה גַּם מַטֵּה מוֹשְׁלִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֲשֶׁר בּוֹ יִהְיֶה רוֹעֶה וּמַנְהִיג, אֲשֶׁר נִצְטַוָּה בְּ״לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים״ (דברים יז:יז), כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁרוֹעֶה יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה רוֹעֶה זוֹנוֹת, וְהָיָה מְבַזֶּה גַּם מִצְוַת צִיצִית הַמַּצִּילִין מִן הָעֲרָיוֹת, כְּמַעֲשֶׂה הַהוּא (מנחות מד) שֶׁשָּׂכַר זוֹנָה בְּעַד אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְנִצַּל עַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, וְזֶה לֹא נִצּוֹל. וּבְזֶה מְיֻשָּׁב מַה הִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב בָּזֶה שֶׁנָּתַן שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לְמַשְׁכּוֹן, לְפִי שֶׁבָּא לְתָרֵץ לָמָּה לֹא זָכַר בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וּבְמַטֵּה מוֹשְׁלִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וּבְצִיצִית שֶׁבִּבְגָדָיו, אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן שְׁלָשְׁתָּן עֵרָבוֹן וְהָיוּ מְבֻזִּים בְּעֵינָיו, עַל כֵּן לֹא זָכַר בַּחוֹתָם שֶׁבִּבְשָׂרוֹ, לְפִי שֶׁנָּתַן מִיָּדוֹ סְתָם חוֹתָם שֶׁבְּיָדוֹ, עַל כֵּן לֹא הָיָה לוֹ דָּבָר הַמַּזְכִּירוֹ בַּחוֹתָם שֶׁבִּבְשָׂרוֹ. וְגַם הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נָתַן מִיָּדוֹ, גַּם ״פְּתִילֶךָ״ הַיְינוּ הַצִּיצִית נָתַן לָהּ, עַל כֵּן לֹא הָיָה לוֹ דָּבָר שֶׁיַּצִּילוֹ מִן הַזְּנוּת.

וּמִדְרָשׁוֹ הוּא, לְפִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָאָבוֹת הָיָה סִימָן לַבָּנִים אַף עַל פִּי שֶׁהָאָבוֹת לֹא נִתְכַּוְּנוּ לָזֶה, כָּךְ בְּסִפּוּר זֶה פֵּרַט לְךָ עִנְיָנִים הַנַּעֲשִׂים בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא לְהוֹדִיעַ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לַבָּנִים בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יַעַן כִּי הַיּוֹצֵא מִבִּיאָה זוֹ הִיא שֶׁמִּמֶּנָּה נוֹלַד הַגּוֹאֵל לְ״שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל״ (ירמיהו נ:יז), לִשְׁלֹחַ מֵהֶם הַצָּפִיר וְהַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן וּשְׁאָר מַלְכֵי הָאוּמּוֹת דְּמַסְגֵּי בְּרֵישָׁא בְּהַצְלָחָתָם כִּגְדִי זֶה, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שבת עז:) ״לָמָּה עִזֵּי מַסְגֵּי בְּרֵישָׁא?״ וּמַסִּיק כִּבְרִיָּתָא דְּעָלְמָא דִּבְרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. וּבְלִי סָפֵק שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ הָיְתָה עַל צַד הָרֶמֶז לָמָּה הָאוּמּוֹת קוֹדְמִין לְיִשְׂרָאֵל בְּהַצְלָחָתָם, וּמְתָרֵץ כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁמִּתְּחִלָּה שִׁמֵּשׁ הַחֹשֶׁךְ וְאַחַר כָּךְ הָאוֹר, כָּךְ הָאוּמּוֹת הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ תַּשְׁמִישָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ שִׁמֵּשׁ אוֹר יִשְׂרָאֵל. וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ מִזֶּה.

זֶה שֶׁאָמַר כָּאן ״מַה תִּתֶּן לִּי״. מַה יִּהְיֶה תַּכְלִית בִּיאָה זוֹ, וְהֵשִׁיב ״אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים״ (בראשית לח, יז) הַיְינוּ מַלְכֵי בָּבֶל הָעִזִּים מִן הַצֹּאן. ״שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל״ (ירמיהו נ, יז), עַל יְדֵי הַגּוֹאֵל שֶׁיִּוָּלֵד מִבִּיאָה זוֹ. וּמָה הָעֵרָבוֹן, בַּמֶּה יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, וְשָׁלַח חוֹתָם וּמַטֶּה וּפְתִיל (בראשית לח, כה) רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְמֻשְׁכָּנִים כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. מַשְׁכּוֹן רִאשׁוֹן הוּא חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּהַיְינוּ שֵׁם שֶׁל יָ״הּ אֲשֶׁר חָתַם ה׳ עַל הַשְּׁבָטִים, הָרְאוּבֵנִי הַחֲנוֹכִי הַפַּלּוּאִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת פִּנְחָס (במדבר כו, ה). וּמַה שֶּׁקָּדְמָה הֵ״א לְיוֹ״ד בְּמִלַּת ״הַחֲנוֹכִי״, לְפִי שֶׁכָּךְ הַמִּדָּה בְּכָל חוֹתָם שֶׁבְּטַבַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָקוּק שֵׁם יָ״הּ כְּסִדְרוֹ, וְאַחַר שֶׁנֶּחְתַּם עַל הַשְּׁבָטִים נִתְהַפְּכוּ הָאוֹתִיּוֹת כְּדֶרֶךְ כָּל חוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, יד) ״תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם״. וְחוֹתָם זֶה מְמֻשְׁכָּן, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה הָיְתָה עִמָּהֶם, וְשֵׁם שֶׁל יָ״הּ דְּהַיְינוּ הַחוֹתָם אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בִּמְלוֹאוֹ עַד שֶׁיִּגָּאֲלוּ הַבָּנִים וְיִהְיוּ מְסֻבִּים עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, טז) ״כִּי יָד עַל כֵּס יָ״הּ״. מַשְׁכּוֹן שֵׁנִי הַיְינוּ אָלֶ״ף שֶׁל כִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יָד עַל כֵּס יָ״הּ״, כִּי אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד לֶעָתִיד. וְהַיְינוּ ״פְתִילֶךָ״ הַצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד (מנחות מג:), וְאִם כֵּן הַתְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית מַזְכִּיר הַכִּסֵּא הַכָּבוֹד. וֶהֱיוֹת הַפְּתִיל עֵרָבוֹן רֶמֶז לֶהֱיוֹת הַכִּסֵּא קְצָת מְמֻשְׁכָּן, וְלֶעָתִיד יִהְיֶה הַשֵּׁם שָׁלֵם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, יג) ״אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ״, כִּי אוֹתִיּוֹת אִוָּה מְמַלְּאִים הַשֵּׁם וְהַכִּסֵּא.

דָּבָר אַחֵר, ״פְּתִילֶךָ״ רֶמֶז לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״וְקִצֵּץ פְּתִילִים״ (שמות לט ג) בַּמִּשְׁכָּן וּבְכָל כֵּלָיו, וְנִתְמַשְׁכְּנוּ כֻּלָּם כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה נא ג) ״אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן״, שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן שְׁנֵי פְּעָמִים בַּעֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כוּ׳. ״וּמַטְּךָ״ הַיְינוּ מַשְׁכּוֹן וָא״ו אֵלִיָּהוּ, כִּי צוּרַת הַוָּא״ו כְּצוּרַת הַמַּטֶּה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדרש חסרות ויתירות) שֶׁנִּכְתַּב חֲמִשָּׁה פְּעָמִים ״אֵלִיָּהוּ״ חָסֵר וָא״ו, וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים כְּתִיב ״יַעֲקוֹב״ מָלֵא בְּוָא״ו, כִּי אֵלִיָּהוּ נָתַן אוֹתָם מַשְׁכּוֹן לְיַעֲקֹב שֶׁיָּבֹא וְיִגְאַל אֶת בָּנָיו. וְאוּלַי שֶׁלְּכָךְ לָקַח לְמַשְׁכּוֹן וָא״ו, רֶמֶז לְמַטֶּה וְשֵׁבֶט מוֹשְׁלִים שֶׁבְּיַד יְהוּדָה יִהְיֶה מְמֻשְׁכָּן כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה. אוֹ רֶמֶז לְוָא״ו שֶׁל שֵׁם הַגָּדוֹל הַמְּמֻשְׁכֶּנֶת, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים כִּי אִם בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנָּתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ תְּקִיעַת כַּפּוֹ שֶׁיִּגְאָלֵם, וַחֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַכַּף דּוֹמֶה לַחֲמִשָּׁה וָוִי״ן. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּרוּרִים לַמֵּבִין, וּכְבוֹד ה׳ הַסְתֵּר דָּבָר, יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.