בְּרֵאשִׁית ל״ז · י״ח

ויתנכלו. נִתְמַלְּאוּ נְכָלִים וְעַרְמוּמִית:

אתו. כְּמוֹ אִתּוֹ, עִמּוֹ, כְּלוֹמַר, אֵלָיו:

וַחֲזוֹ יָתֵהּ מֵרָחִיק וְעַד לָא קְרֵיב לְוָתְהוֹן וְחַשִּׁיבוּ עֲלוֹהִי לְמִקְטְלֵהּ

ויתנכלו. חשבו מחשבה רעה וכן "וארור נוכל" (מלאכי א יד):

וַיִּתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ הָיוּ חוֹשְׁבִים לְהָמִית אוֹתוֹ בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר יִתְנַכְּלוּ בְּטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ בִּידֵיהֶם. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ד:י"ד), נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים. וְאוּלַי עָשׂוּ כֵן וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ כִּי קָרַב אֲלֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ לַהֲמִיתוֹ בְּנִכְלֵיהֶם, אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, הִנֵּה בָּא אֵלֵינוּ וְעַתָּה נַהַרְגֵהוּ אֲנַחְנוּ:

ויתנכלו אותו - נתמלאו נכליות וערמומיות עליו, כמו: וארור נוכל. בנכליהם אשר נכלו.

וַיִּתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. הִנֵּה לְשׁוֹן נֶכֶל יוֹרֶה עַל הַמְצָאָה לְהָרַע, כְּמוֹ "אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם" (במדבר כה:יח). אָמַר שֶׁחָשְׁבוּ אֶת יוֹסֵף בְּלִבָּם נוֹכֵל לְהָמִית, וְשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם לֹא לִדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם אֶלָּא לִמְצֹא עֲלֵיהֶם עֲלִילָה אוֹ לְהַחֲטִיאָם כְּדֵי שֶׁיְּקַלְלֵם אֲבִיהֶם אוֹ יַעֲנִישֵׁם הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְיִשָּׁאֵר הוּא לְבַדּוֹ בָּרוּךְ מִבָּנִים. וּלְשׁוֹן הִתְפַּעֵל יוֹרֶה עַל צִיּוּר הַדָּבָר בַּנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ "אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי" (שמואל א כח:ט) - מְצַיֵּר בִּלְבָבְךָ מוֹקֵשׁ עַל נַפְשִׁי. וּלְשׁוֹן לַהֲמִיתוֹ - שֶׁיָּמִית הוּא אֶת אֶחָיו, כְּמוֹ "לַעֲשׂוֹתְכֶם אוֹתָם" (דברים ד:יד), "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית" (דברים כט:יא). וּבָזֶה הוֹדִיעַ מַה הָיָה לָמוֹ בִּהְיוֹת כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, עַד שֶׁהָיוּ שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' לְזִכָּרוֹן, אֵיךְ נוֹעֲדוּ לֵב יַחְדָּו לַהֲרֹג אֶת אֲחִיהֶם אוֹ לְמָכְרוֹ וְלֹא נִחֲמוּ עַל הָרָעָה, כִּי גַּם כְּשֶׁאָמְרוּ "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ" (בראשית מב:כא), לֹא אָמְרוּ שֶׁתִּהְיֶה אַשְׁמָתָם עַל מְכִירָתוֹ אוֹ מִיתָתוֹ, אֶלָּא עַל אַכְזָרִיּוּתָם "בְּהִתְחַנְּנוֹ". וְהִנֵּה הִגִּיד הַכָּתוּב כִּי צִיְּרוּ בְלִבָּם וְחָשְׁבוּ אֶת יוֹסֵף לְנוֹכֵל וּמִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשָׁם לַהֲמִיתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה הַבָּא לְהָרְגְךָ וְכוּ'.

וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וּבְטֶרֶם וְגוֹ׳, אִם הוּא גְּזֵרָה לְמַה שֶׁלְּפָנָיו עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק בְּטֶרֶם יִקְרַב עֲלֵיהֶם״, אוֹ הוּא הַתְחָלַת הוֹדָעָה לְמַה שֶׁלְּאַחֲרָיו עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״בְּטֶרֶם יִקְרַב וְגוֹ׳ הִתְנַכְּלוּ אֵלָיו״ וְגוֹ׳? וּלְכָל צַד קָשֶׁה: אִם נִמְשָׁךְ לְמַה שֶׁלְּפָנָיו הָיָה לוֹ לוֹמַר ״בְּטֶרֶם יִקְרַב״, וְאִם הוּא נִמְשָׁךְ לְמַה שֶׁלְּאַחֲרָיו הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וּבְטֶרֶם וְגוֹ׳ הִתְנַכְּלוּ״. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהוֹסִיף הַרְחָקָה, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁהָרִחוּק הוּא שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב אֲלֵיהֶם, אֶלָּא ״וּבְטֶרֶם יִקְרַב״ רָאוּהוּ מֻפְלָג בְּרִחוּק.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק - פֵּרוּשׁ: מֵרִחוּק הַלְּבָבוֹת, שֶׁלֹּא רָאוּהוּ כִּרְאִיַּת אַחִים לַאֲחִיהֶם אֶלָּא כְּאִישׁ מְרֻחָק מֵהֶם. וּבְטֶרֶם יִקְרַב וְגוֹ׳ - פֵּרוּשׁ: וּרְאִיָּה זוֹ הָיְתָה גַּם כֵּן טֶרֶם וְגוֹ׳, וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר ״וּבְטֶרֶם״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הָיָה נִשְׁמָע כִּי הוּא זֶה פֵּרוּשׁ ״מֵרָחוֹק״ שֶׁאָמַר, לָזֶה אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר כִּי הוּא דָּבָר אַחֵר. וְיֵשׁ עוֹד לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה כִּי זֶה צוֹדֵק יוֹתֵר.