בְּרֵאשִׁית ל״ו · מ׳

ואלה שמות אלופי עשו. שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מְדִינוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁמֵּת הֲדַר וּפָסְקָה מֵהֶם מַלְכוּת, וְהָרִאשׁוֹנִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה הֵם שְׁמוֹת תּוֹלְדוֹתָם; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע וְגוֹמֵר:

וְאִלֵּין שְׁמָהַת רַבְרְבֵי עֵשָׂו לְזַרְעֲיָתְהוֹן לְאַתְרֵיהוֹן בִּשְׁמָהַתְהוֹן רַבָּא תִמְנָע רַבָּא עַלְוָה רַבָּא יְתֵת

וטעם ואלה שמות אלפי עשו למקומתם. שיש להם היום מקומות ידועים, ואלה דברי משה, ואלה הנזכרים הם בני האלופים הכתובים למעלה, ולא הזכיר כי אם מי שיש לו מקום:

תמנע. במקום הזה זכר, כי יש לנו שמות רבים לזכר ולנקבה שוים, וכן אהליבמה, או יהיה הפי' להיות אלוף נוסף ויהיה אלוף תמנע שהיתה פילגש אליפז, אלה הם אלופיה עלוה גם יתת, והנה אלה נשיאי עמלק, ואלופי אהליבמה הי' שבעה בימי משה אנשי מקומות על כן הוסיף לבאר במושבותם:

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו מִתְּחִלָּה (בראשית ל"ו:ט"ו-י"ט) מָנָה בְּנֵי בָּנָיו שֶׁהָיוּ אַלּוּפִים בַּדּוֹר הַהוּא, וְאַחַר כֵּן הִצְלִיחוּ מִזַּרְעוֹ לִמְלוּכָה, וְאַחֲרֵי כֵן פָּסְקָה מַלְכוּתָם וְחָזְרוּ וְנָתְנוּ אֶת אֵלּוּ אַלּוּפִים לְרֹאשׁ, וְכָךְ נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א א נא) "וַיָּמָת הֲדָד וַיִּהְיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אַלּוּף תִּמְנָע", כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ו:מ'). וּמָה שֶׁאָמַר "לְמִשְׁפְּחוֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמוֹתָם לְמוֹשְׁבוֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם" (בראשית ל"ו:מ"ג), כִּי הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ כָּל הָאַחִים אַלּוּפִים יוֹשְׁבִים כֻּלָּם בְּעִיר אַחַת מוֹשְׁלִים בָּעָם כְּאֶחָד, אוֹ כְּעִנְיַן נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט וְרָאשֵׁי בָּתֵּי אָבוֹת, אֲבָל אֵלּוּ אַחֲרוֹנִים הָיוּ אַלּוּפִים לְמִשְׁפְּחוֹתָם, כִּי כָל אֶחָד הָיָה אַלּוּף לְכָל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי עֵשָׂו וּבְכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתָם, וְהוּא לְבַדּוֹ נִקְרָא בַּדּוֹר אַלּוּף, אֵין אַחֵר נִקְרָא כֵן בְּכָל אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם, כִּי הָיוּ כִּמְלָכִים לְאַרְצָם אֲבָל לֹא יָשְׁבוּ לְכִסֵּא לָהֶם וְלֹא נָתְנוּ עֲלֵיהֶם הוֹד מַלְכוּת. וְנִכְתְּבָה הַפָּרָשָׁה בְּדֶרֶךְ הַנְּבוּאָה לְדַעַת רַבִּים (רש"י וראב"ע והרד"ק). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי הַנְּבוּאָה לָמָּה תַּזְכִּיר אֶת אֵלֶּה, וְעַד אֵיזֶה זְמַן תִּמְנֶה וְתַפְסִיק בָּהֶם. אֲבָל הַנָּכוֹן שֶׁכָּל אֵלֶּה לִפְנֵי הַתּוֹרָה, וְנֹאמַר שֶׁמָּשְׁלוּ כְּאֶחָד, וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ לִמְקֹמֹתָם שֶׁמָּשַׁל כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה מֶמְשַׁלְתָּם זְמַן מוּעָט, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה (משלי י כז):

ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם - באלופים הללו מזכיר מקצתם של אלופים הנאמרים למעלה בבני עשו. ויש לומר שלבסוף נעשו אלו האחרונים עיקר להיות אלופי עיר ועיר, דכתיב כאן: למקומותם [למושבתם] בארץ אחוזתם. וראיה לדברי שבכל פרשיות בני עשו ובני שעיר והמלכים אשר מלכו עד סוף הפרשה כולה הנם כתובים בדברי הימים ופרשת אלופי בני עשו הראשונה אינה נזכרת שם כלל כי אם אלופי פרשה שנייה לבד.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו... לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם. שֶׁלֹּא הָיוּ חֲשׁוּבִים לְהִקָּרֵא בִּשְׁמָם, רַק עַל שֵׁם מְקוֹמָם.

ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם אלו האחרונים נעשו עיקר להימנות אלופי עיר ועיר כדכתיב למשפחותם בארץ אחוזתם וראיה לדבר שהרי בדברי הימים אינו מזכיר כלל אלופי פרשה ראשונה רק אלופי פרשה שניה.שלימא סדרא פרשת וישלח