בְּרֵאשִׁית ל״ו · כ״ה

וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאׇהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה׃

במילים פשוטות

הכתוב מונה את בני ענה: דישון ואהליבמה בת ענה. אבן עזרא מבאר שאין זה ענה הנזכר בראש הפסוק הקודם, אלא ענה בן צבעון הנזכר קודם. רמב״ן מבאר שדרך הכתוב למנות גם את הבנות ברשימת הבנים, ושאהליבמה זו היא אהליבמה אשת עשו, בת ענה בן צבעון שמצא את הימים. עוד מביא רמב״ן את דעת קצת רבותינו שאין בפרשה אלא ענה אחד, בן צבעון שבא בזנות על אמו, אך אינו סובר כן לפי הפשט. חזקוני מציין שיש בפסוק שני ענה שהם אחד.
מבוסס על אונקלוס, אבן עזרא, רמב״ן, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִלֵּין בְּנֵי עֲנָה דִּשֹׁן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה. אין זה ענה הנזכר בראש הפסוק כי אילו היה הוא מה צורך להזכירו רק הוא ענה הנזכר בפסוק הראשון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה דִּשֹׁן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לֵאמֹר בַּבָּנוֹת כֵּן, כְּמוֹ "וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ" (בראשית מ"ו:ט"ו), וְזֶה עֲנָה הוּא הַבֵּן הָרְבִיעִי לְשֵׂעִיר הַחוֹרִי אֲחִי צִבְעוֹן הַנִּמְנֶה אַחֲרָיו לְמַעְלָה (בראשית ל"ו:כ'), כִּי הַפָּרָשָׁה תִּמְנֶה שִׁבְעָה בְּנֵי שֵׂעִיר הַחוֹרִי כְּתוֹלְדֹתָם, וְהָיָה לָזֶה עֲנָה בֵּן אֶחָד יִקָּרֵא גַּם כֵּן דִּישׁוֹן כְּשֵׁם דּוֹדוֹ, וְלוֹ בַּת תִּקָּרֵא אָהֳלִיבָמָה כְּשֵׁם קְרוֹבָתָהּ בַּת עֲנָה בֶּן צִבְעוֹן, וּלְכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת עֵשָׂו (בראשית ל"ו:ב') אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן, לְהַגִּיד כִּי הִיא בַּת עֲנָה שֶׁמָּצָא הַיֵּמִים נֶכְדַּת צִבְעוֹן, לֹא אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בֶּן שֵׂעִיר הַחוֹרִי אֲחִי צִבְעוֹן. וְעַל דַּעַת קְצָת רַבּוֹתֵינוּ (פסחים נד) אֵין בַּפָּרָשָׁה רַק אִישׁ אֶחָד הַנִּקְרָא עֲנָה, וְהוּא בֶּן צִבְעוֹן שֶׁבָּא בִּזְנוּת עַל אִמּוֹ אֵשֶׁת שֵׂעִיר הַחוֹרִי, וְיִמְנֶה אוֹתוֹ הַכָּתוּב (בראשית ל"ו:כ') בִּבְנֵי שֵׂעִיר הַחוֹרִי כִּי יַחְשְׁבוּהוּ הָאֲנָשִׁים כִּבְנוֹ וְיִקְרָאוּהוּ עֲנָה בֶּן שֵׂעִיר, וְגִדְְּלוֹ בֵּין בָּנָיו בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְיִמְנֶה אוֹתוֹ הַכָּתוּב פַּעַם אַחֶרֶת (בראשית ל"ו:כ"ד) עַל פִּי הָאֱמֶת בֵּן לְצִבְעוֹן. וְזֶה מִדְרָשָׁם שֶׁל דּוֹרְשֵׁי חוּמְרוֹת כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (שם), וְאֵינֶנּוּ דִּבְרֵי הַכֹּל בַּגְּמָרָא וְלֹא מַשְׁמָעוֹ שֶׁל מִקְרָא כְּלָל:

מקור: ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואלה בני ענה שני ענה יש בפסוק זה ואינם אלא אחד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל