בְּרֵאשִׁית ל״ה · ט״ז

כברת הארץ. מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. וְאַגָּדָה, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה (בראשית רבה), שֶׁהַנִּיר מָצוּי, הַסְּתָו עָבַר וְהַשָּׁרָב עֲדַיִן לֹא בָא (שם ז), וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ (מלכים ב ה'). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר צֶמֶד כֶּרֶם (ישעיהו ה'), חֶלְקַת הַשָּׂדֶה (בראשית ל"ג), כָּךְ בְּמַהֲלַךְ אָדָם נוֹתֵן שֵׁם מִדָּה כִּבְרַת אֶרֶץ:

וּנְטָלוּ מִבֵּית אֵל וַהֲוָה עוֹד כְּרוּבַת אַרְעָא לְמֵיעַל לְאֶפְרָת וִילִידַת רָחֵל וְקַשִׁיאַת בְּמֵילְדַהּ

כברת הארץ. יתכן להיות הכ"ף לדמות ויהיה ברת מדת המלך ואין ריע לו במקרא:

כִּבְרַת אָרֶץ מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן "כַּבִּיר", מַהֲלָךְ רַב, וְאַגָּדָה (ב"ר פב ז), בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה כִּכְבָרָה, שֶׁהַנִּיר מָצוּי וְהַסְּתָו עָבַר וַעֲדַיִן הַשָּׁרָב לֹא בָּא. וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ (מלכים ב ה יט) "וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ה:ט"ז). וְהַנָּכוֹן מָה שֶׁחָשַׁב בּוֹ ר' דָּוִד קִמְחִי, כִּי הַכָּ"ף לְדִמְיוֹן וְאֵינֶנָּה שָׁרְשִׁית, וּמוֹצָא הַמִּלָּה "הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ" (איכה ד י), "וְתַבְרֵנִי לֶחֶם" (שמואל ב יג ה), עִנְיַן אֲכִילָה מוּעֶטֶת בַּבֹּקֶר, וּפֵרוּשָׁהּ שִׁעוּר מַהֲלַךְ אֶרֶץ מִן הַבֹּקֶר עַד לְעֵת הָאֹכֶל, כִּי כֵן יְשַׁעֲרוּ כָּל הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ. זֶה כָּתַבְתִּי תְּחִלָּה, וְעַכְשָׁו שֶׁזָּכִיתִי וּבָאתִי אֲנִי לִירוּשָׁלִַם, שֶׁבַח לָאֵל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, רָאִיתִי בְּעֵינַי שֶׁאֵין מִן קְבוּרַת רָחֵל לְבֵית לֶחֶם אֲפִלּוּ מִיל, וְהִנֵּה הֻכְחַשׁ הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה וְגַם דִּבְרֵי מְנַחֵם. אֲבָל הוּא שֵׁם מִדַּת הָאָרֶץ כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י, וְאֵין בּוֹ תֹּאַר רַק הַסְכָּמָה כְּרֹב הַשֵּׁמוֹת, וְהַכָּ"ף לְשִׁמּוּשׁ, שֶׁלֹּא נִמְדַּד בְּכִוּוּן. וְאִם יִהְיֶה הַשֵּׁם הַזֶּה מִתֹּאַר יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "בְּרַת" כְּמוֹ "בַּת", מִלְּשׁוֹן "מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי" (משלי לא ב), וְהוּא שֵׁם לַמִּדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁיִּמְדְּדוּ הוֹלְכֵי אָרְחוֹת כְּמוֹ לַמִּיל הַיּוֹם, וְיֵאָמֵר לָהּ "בַּת אָרֶץ" כִּי הַמִּדָּה כְּמוֹ בַּת לַפַּרְסָה אוֹ לְמִדָּה אַחֶרֶת יְדוּעָה בַּיָּמִים הָהֵם. וְכֵן רָאִיתִי שֶׁאֵין קְבוּרָה בָּרָמָה וְלֹא קָרוֹב לָהּ, אֲבָל הָרָמָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן רָחוֹק מִמֶּנָּה כְּאַרְבַּע פַּרְסָאוֹת, וְהָרָמָה אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרַיִם (שמואל א א א) רָחוֹק מִמֶּנָּה יוֹתֵר מִשְּׁנֵי יָמִים. עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַכָּתוּב שֶׁאוֹמֵר "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע" (ירמיהו לא יד) - מְלִיצָה כְּדֶרֶךְ מָשָׁל, לֵאמֹר כִּי הָיְתָה רָחֵל צוֹעֶקֶת בְּקוֹל גָּדוֹל וּמִסְפֵּד מַר, עַד שֶׁנִּשְׁמַע הַקּוֹל לְמֵרָחוֹק בָּרָמָה שֶׁהִיא בְּרֹאשׁ הָהָר לִבְנָהּ בִּנְיָמִן כִּי אֵינֶנּוּ שָׁם וְהִיא חֲרֵבָה מֵהֶם. לֹא נֶאֱמַר בַּכָּתוּב "בְּרָמָה רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" אֲבָל אָמַר כִּי שָׁם נִשְׁמַע הַקּוֹל. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי כִּי קְבָרָהּ יַעֲקֹב בַּדֶּרֶךְ וְלֹא הִכְנִיסָהּ לְעִיר בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה הַקְּרוֹבָה שָׁם, לְפִי שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶש שֶׁבֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה יִהְיֶה לִיהוּדָה, וְלֹא רָצָה לְקָבְרָהּ רַק בִּגְבוּל בְּנָהּ בִּנְיָמִן, וְהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הַמַּצֵּבָה בָּהּ קְרוֹבָה לְבֵית אֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִין. וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (זאת הברכה לג יא), בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין מֵתָה, כִּדְאִיתָא בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה. וְרָאִיתִי לְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בָּזֶה וְאָמַר, "קַל בְּרוּם עָלְמָא אִשְׁתְּמַע" וְתִרְגֵּם כָּל הַכָּתוּב עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל:

כברת - כמו: ירוע כבירים. ואוריד כביר יושבים, לשון ריבוי. ולפי ריבוי הארץ עד אפרת נקברה בדרך.

ותקש - כמו וַתְּקָשֶּׁה. כמו ותצו ותצוה. ותכס ותכסה.

ויהי עוד כברת הארץ חסר בי״‎ת והרי הוא כאלו כתוב ויהי בעוד.

כברת הארץ כברתלשון ריבוי כמו ואוריד כביר יושבים פי׳‎ מקום רחוק מן העיר. ותלד רחל לא הספיקה ללכת עד אפרת כי עד שמה היה רבוי בארץ.