וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃

וְיָת אַרְעָא דִי יְהָבִית לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לָךְ אֶתְּנִנַּהּ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ אֶתֵּן יָת אַרְעָא

וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה כַּאֲשֶׁר נְתַתִּיהָ לָהֶם כֵּן אֶתְּנֶנָּה לְךָ, יִרְמֹז זֶה לַשְּׁבוּעָה, כִּי לָהֶם נִתְּנָה בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יִגְרֹם הַחֵטְא אֲבָל לוֹ נִתְּנָה מִתְּחִלָּה בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר בְּכָל מָקוֹם (שמות לג א ועוד) "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". אוֹ שֶׁיִּהְיֶה הִכָּפֵל הַנְּבוּאָה לוֹ לִשְׁבוּעָה, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי כְּבָר:

וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. לְקֵץ הַיָּמִין אֶתֵּן אֶת לְזַרְעֲךָ כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ, לֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, כְּאָמְרוֹ (בראשית כח:יד) "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה", וּכְאָמְרוֹ (במדבר כד:יז) "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת".

לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק. עַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת בְּפָסוּק (בראשית כ״ו:ג׳) ״כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, כִּי יִצְחָק נִתּוֹסֵף לוֹ זְכוּת בְּחֵלֶק אֶחָד יָתֵר עַל אַבְרָהָם, וְאוֹתוֹ נָתַן ה׳ גַּם כֵּן לְיַעֲקֹב.

אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לוֹמַר ״אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לוֹ, לְיַעֲקֹב, נָתַן הָאָרֶץ שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהּ, וְאִלּוּ אָמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ לְהַנְחִילָהּ לְזַרְעוֹ. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁתֵּי נְתִינוֹת, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְזַרְעוֹ, מַה שֶׁלֹּא דִקְדֵּק לוֹמַר כֵּן בְּהַבְטָחַת שְׁנֵי אָבוֹת.