רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אך נאותה להם. לְדָבָר זֶה, וְעַל יְדֵי כֵן יֵשְׁבוּ אִתָּנוּ:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית ל״ד · כ״ג
מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכׇל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃
במילים פשוטות
חמור ושכם מפתים את אנשי עירם שאם ייאותו לתנאי, כל מקנה בני יעקב וקניינם ובהמתם יהיו בסופו של דבר שלהם, ולכן כדאי להם להסכים ולתת להם לשבת עמם. רש״י מבאר ש״אך נאותה להם״ פירושו שנסכים לדבר זה, ועל ידי כן יישבו אתנו. הרמב״ן מבאר את משמעות הכפילות ״מקניהם וקניינם וכל בהמתם״, שהמקנה הם העדרים שבשדה, והבהמות היחידות שבבית נכללות ב״כל בהמתם״, או שזו כפילות לשון לחיזוק. כאן מתגלה שהמניע האמיתי של חמור ושכם היה בצע ותקוות רווח.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2גֵּיתֵיהוֹן וְקִנְיָנְהוֹן וְכָל בְּעִירְהוֹן הֲלָא דִּילָנָא אִנּוּן בְּרַם נִתְפֵּס לְהוֹן וִיתִיבוּן עִמָּנָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
רמב״ן
רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13וְטַעַם מִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם כִּי הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּעֲדָרִים בַּשָּׂדֶה הֵם יִקָּרְאוּ מִקְנֶה בַּעֲבוּר שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם, בֵּין טְמֵאוֹת בֵּין טְהוֹרוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (שמות ט ג) "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן", וַאֲשֶׁר אֵינָם עֵדֶר כְּגוֹן בְּהֵמוֹת יְחִידוֹת בַּבַּיִת, אֵין שְׁמָם מִקְנֶה, וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל "וְכָל בְּהֶמְתָּם". אוֹ הוּא כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן לְחִזּוּק, כְּלוֹמַר וְכָל בְּהֶמְתָּם אֲשֶׁר הִנָּם רַבּוֹת מְאֹד:
מקור: ספריא · CC BY