בְּרֵאשִׁית ל״ד · א׳

בת לאה. וְלֹא בַת יַעֲקֹב? אֶלָּא עַל שֵׁם יְצִיאָתָהּ נִקְרֵאת בַּת לֵאָה, שֶׁאַף הִיא יַצְאָנִית הָיְתָה (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּצֶא לֵאָה לִקְרָאתוֹ (וְעָלֶיהָ מָשְׁלוּ הַמָּשָׁל כְּאִמָּהּ כְּבִתָּהּ):

וּנְפָקַת דִּינָה בַּת לֵאָה דִּי יְלִידַת לְיַעֲקֹב לְמֶחֱזֵי בִּבְנַת אַרְעָא

ותצא דינה. מעצמה:

וְטַעַם בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לוֹמַר שֶׁהִיא אֲחוֹת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הַמְּקַנְּאִים וְנוֹקְמִים נִקְמָתָהּ. וְהִזְכִּיר "אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב", כִּי כָל הָאַחִים קִנְּאוּ בָּהּ:

ותצא דינה - כי חוץ לעיר נטה אהלו ויצאה משם ונכנסה לעיר.

וַתֵּצֵא דִינָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ בַּת לֵאָה וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר סִבְּבוּ הַיְּצִיאָה. וְהֵם בְּמִסְפָּר שָׁלֹשׁ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: ״וַתֵּצֵא דִינָה״, וְטַעַם הַיְּצִיאָה לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת לֵאָה, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּת רָחֵל לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת יַצְאָנִית (בראשית רבה פ:א) יוֹלַדְתָּהּ יָלְדָה בְּמִזְגָהּ וְטִבְעָהּ. סִבָּה שְׁנִיָּה: לֶהֱיוֹתָהּ בַּת יְחִידָה לְיַעֲקֹב, בַּת אַחַת בֵּין הַבָּנִים. עוֹד, לֶהֱיוֹתָהּ בַּת יַעֲקֹב יָצָא לָהּ שֵׁם הֲוָיָתָהּ בָּעוֹלָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה עָשָׂה שְׁכֶם מַה שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. הַשְּׁלִישִׁית: לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר ל״ח) כִּי שְׁכֶם הֵבִיא בְּנוֹת הָאָרֶץ סָבִיב לְאֹהֶל יַעֲקֹב, וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים בִּכְלֵי נֵבֶל וְכוּ׳ לָצֵאת דִּינָה לְקוֹלָם, וְזוֹ סִבָּה שְׁלִישִׁית לִיצִיאָתָהּ. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִלּוּלֵי לֹא יָדַע שְׁכֶם בְּדִינָה לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת יַעֲקֹב הָרָשׁוּם בָּעוֹלָם וְהָיָה לוֹ שֵׁם בְּלֶדֶת בָּנָיו, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ.