בְּרֵאשִׁית ל״ד · א׳

וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

במילים פשוטות

הפסוק מספר שדינה, בתם של יעקב ולאה, יצאה לראות את בנות הארץ ואת מנהגיהן. רש״י שואל מדוע היא נקראת ״בת לאה״ ולא ״בת יעקב״, ומבאר שהיא נקראת על שם יציאתה, שכן אף אמה לאה יצאה לקראת יעקב, ומכאן דמיון האם לבת. אבן עזרא מדייק שדינה יצאה מעצמה. רשב״ם מסביר שיעקב נטע את אהלו מחוץ לעיר, ודינה יצאה משם ונכנסה אל תוך העיר. אור החיים מונה את הסיבות שגרמו ליציאתה, ובכללן היותה בת יחידה ליעקב ורצונה לראות בבנות המקום. הרמב״ן מוסיף שהכתוב הזכיר את ייחוסה כדי לרמוז שהיא אחות שמעון ולוי, שעתידים לקנא ולנקום את נקמתה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, רשב״ם, רמב״ן, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בת לאה. וְלֹא בַת יַעֲקֹב? אֶלָּא עַל שֵׁם יְצִיאָתָהּ נִקְרֵאת בַּת לֵאָה, שֶׁאַף הִיא יַצְאָנִית הָיְתָה (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּצֶא לֵאָה לִקְרָאתוֹ (וְעָלֶיהָ מָשְׁלוּ הַמָּשָׁל כְּאִמָּהּ כְּבִתָּהּ):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְפָקַת דִּינָה בַּת לֵאָה דִּי יְלִידַת לְיַעֲקֹב לְמֶחֱזֵי בִּבְנַת אַרְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ותצא דינה. מעצמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לוֹמַר שֶׁהִיא אֲחוֹת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הַמְּקַנְּאִים וְנוֹקְמִים נִקְמָתָהּ. וְהִזְכִּיר "אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב", כִּי כָל הָאַחִים קִנְּאוּ בָּהּ:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ותצא דינה - כי חוץ לעיר נטה אהלו ויצאה משם ונכנסה לעיר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַתֵּצֵא דִינָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ בַּת לֵאָה וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר סִבְּבוּ הַיְּצִיאָה. וְהֵם בְּמִסְפָּר שָׁלֹשׁ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: ״וַתֵּצֵא דִינָה״, וְטַעַם הַיְּצִיאָה לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת לֵאָה, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּת רָחֵל לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת יַצְאָנִית (בראשית רבה פ:א) יוֹלַדְתָּהּ יָלְדָה בְּמִזְגָהּ וְטִבְעָהּ. סִבָּה שְׁנִיָּה: לֶהֱיוֹתָהּ בַּת יְחִידָה לְיַעֲקֹב, בַּת אַחַת בֵּין הַבָּנִים. עוֹד, לֶהֱיוֹתָהּ בַּת יַעֲקֹב יָצָא לָהּ שֵׁם הֲוָיָתָהּ בָּעוֹלָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה עָשָׂה שְׁכֶם מַה שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. הַשְּׁלִישִׁית: לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר ל״ח) כִּי שְׁכֶם הֵבִיא בְּנוֹת הָאָרֶץ סָבִיב לְאֹהֶל יַעֲקֹב, וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים בִּכְלֵי נֵבֶל וְכוּ׳ לָצֵאת דִּינָה לְקוֹלָם, וְזוֹ סִבָּה שְׁלִישִׁית לִיצִיאָתָהּ. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִלּוּלֵי לֹא יָדַע שְׁכֶם בְּדִינָה לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת יַעֲקֹב הָרָשׁוּם בָּעוֹלָם וְהָיָה לוֹ שֵׁם בְּלֶדֶת בָּנָיו, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל