וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

יהי לך אשר לך. כָּאן הוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת (בראשית רבה):

וַאֲמַר עֵשָׂו אִית לִי סַגִּי אָחִי אַצְלַח בְּדִילָךְ

יֶשׁ לִי רָב. וְאֵינִי צָרִיךְ:

אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. שֶׁבִּהְיוֹתְךָ אָחִי לֹא תִצְטָרֵךְ לְכַבְּדֵנִי בְּמִנְחָה.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב. מַשְׁמָע רָב אֲבָל לֹא כֹּל, וְיַעֲקֹב אָמַר ״כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״. לְפִי שֶׁהָרְשָׁעִים אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לָהֶם שֶׁעֲדַיִן הֵם חֲסֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם רָב אֲבָל לֹא כָּל צָרְכָּם. לְכָךְ אָמַר עֵשָׂו ״יֶשׁ לִי רָב״ אֲבָל לֹא כֹּל, כִּי עֲדַיִן חֲסֵרִים הֵמָּה, יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה מִתְאַוֶּה לְמָאתַיִם. וְהַצַּדִּיקִים בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ מְעַט בְּיָדָם הֵם מִסְתַּפְּקִים בּוֹ וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ה יח) ״גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְגוֹ׳ זוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִוא״. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ״ וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה לָמָּה הִזְכִּיר תְּחִלָּה ״אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים״ לְשׁוֹן עָבָר, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלֹהִים״, יִתֵּן לְהַבָּא מַשְׁמָע.

אֶלָּא לְפִי שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בְּאִישׁ צַדִּיק, אֲשֶׁר לֹא יְבַקֵּר בֵּין רַב לִמְעַט, כִּי אֲפִלּוּ בַּמּוּעָט שֶׁבְּיָדוֹ דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים אֶת כֹּל, וְאִישׁ כָּזֶה שַׁלִּיט עַל מָמוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ וְהִשְׁלִיטוֹ הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. אֲבָל פָּסוּק שֵׁנִי מְדַבֵּר בְּרָשָׁע רָע, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין כָּל הָעוֹלָם שָׁוֶה לוֹ דֵּי סִפּוּקוֹ, כִּי לְעוֹלָם הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתֵּן לוֹ ה׳ עוֹד לְהַבָּא עֹשֶׁר וּנְכָסִים, וּמְבַקֵּשׁ גַּם הַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה הַמֻּשָּׂג עַל יְדֵי רִבּוּי הָעֹשֶׁר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יִמָּלֵט וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר הַכָּבוֹד בָּרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּירוֹ בָּרוֹדְפִים אַחַר רִבּוּי הַמָּמוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְיֵשׁ בְּיָדוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְהוּא עַל כָּל פָּנִים יִתְאַוֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ ה׳ עוֹד, זֶה הָאִישׁ וַדַּאי לֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, כִּי מָמוֹנוֹ שַׁלִּיט עָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ, אֲבָל הוּא אֵינוֹ שַׁלִּיט עַל מָמוֹנוֹ וְעֵינוֹ צָרָה בְּשֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ שַׂר הַמְמֻנֶּה עָלָיו וְלֹא יַנִּיחוֹ לִנְגֹעַ בְּמָמוֹנוֹ לִקַּח מִמֶּנּוּ וּלְהוֹצִיאוֹ לִצְדָקָה אוֹ לְצָרְכּוֹ. עַל כֵּן נֶאֱמַר בְּעֵשָׂו ״יֶשׁ לִי רָב״ (בראשית לג, ט), וּבְיַעֲקֹב ״יֶשׁ לִי כֹל״ (בראשית לג, יא), וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״חַנַּנִי״ כִּי הַצַּדִּיקִים לְעוֹלָם אֵינָן תּוֹלִין בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְחוֹשְׁבִים שֶׁכָּל הַנִּתָּן לָהֶם חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם הוּא, הַנּוֹתֵן לָהֶם עַל צַד הַחֲנִינָה. אֲבָל הָרְשָׁעִים עַל הָרֹב הוּא שֶׁהֵמָּה חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לְצַדִּיקִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל נִתָּן לָהֶם עַל צַד הַחִיּוּב.

וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (ויקרא י ז) אָמַר רַבִּי יִצְחָק: רְשָׁעִים אֵין לָהֶם טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע״ (קהלת ח יג). מְתִיבִין: וְהָכְתִיב ״כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן״! אָמַר לָהֶם: ״בְּטוֹב״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״כְּטוֹב״ - טוֹבָה וְאֵינָהּ טוֹבָה. אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (מלכים א ח סו) ״וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה״, עַכְשָׁיו. וְזֶה מַסְכִּים לִדְבָרֵינוּ, שֶׁהָרְשָׁעִים בְּכָל הַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֵם מְקַבְּלִים, נִרְאֶה לָהֶם טוֹבָה וְאֵינָהּ טוֹבָה, כְּאִלּוּ הֵם חֲסֵרִים עֲדַיִן. אֲבָל בַּצַּדִּיקִים כְּתִיב ״עַל כָּל הַטּוֹבָה״, כִּי לְעוֹלָם נִרְאֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּל. עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב ״כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּאן הוֹדָה לוֹ עֵשָׂו עַל הַבְּרָכוֹת, וְאָמַר ״יֶשׁ לִי רָב״ - מוֹדֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה רַב לִי וַאֲנִי הָעֶבֶד, וְאִם כֵּן מַה תִּתֶּן לִי, הֲלֹא מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אָחִי אַחַר שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימָהּ בִּתְחִלַּת הַדִּבּוּר לֹא בְּאֶמְצַע הַדְּבָרִים.

אָכֵן כַּוָּנַת עֵשָׂו הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם לְצַד הֲנָאָתִי אַתָּה מְכַוֵּן - יֶשׁ לִי רָב וְאֵינִי צָרִיךְ לָזֶה, וְאִם לַהֲנָאַת עַצְמְךָ אַתָּה מְכַוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לִבִּי אֵלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה בְּאָמְרוֹ ״לִמְצוֹא חֵן״ - אָחִי יְהִי לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יוּכַּר אַהֲבָתִי אוֹתְךָ שֶׁהִיא לְצַד הָאַחְוָה אֶלָּא אִם תַּחְזִיר מִנְחָתְךָ, שֶׁזּוּלַת זֶה יֵרָאֶה כִּי מַה שֶׁאֲנִי מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּאַחְוָה אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד הַמִּנְחָה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב, אָחִי, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נִכָּר שֶׁאֲנִי מַחְזִיק אוֹתְךָ בְּאָחִי אִם יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳:

אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ לוֹמַר נָא שְׁתֵּי פְּעָמִים?

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָּא לְהָשִׁיב שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת הֵם, שֶׁיּוֹתֵר יֻכַּר מִדַּת אַחְוָה אִם לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ דָּבָר. אֲבָל אֵימָתַי הָיָה הַדָּבָר כֵּן? קוֹדֶם שֶׁהֵבִיא, אַךְ לֹא עַתָּה אַחַר שֶׁהֵבִיא לוֹ הַמִּנְחָה אֵין רָאוּי לְהַחְזִירָהּ לוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אַל נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה אַחַר שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ הַמִּנְחָה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן וַאֲהַבְתַּנִי כְּאָח לְאָחִיו, תּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמִּי חֶסֶד שֶׁתִּקַּח מִנְחָתִי מִיָּדִי. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְלָקַחְתָּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאָמְרוֹ כִּי עַל כֵּן, פֵּרוּשׁ: שֶׁתִּהְיֶה אֹפֶן הַמִּנְחָה לֹא לְהִתְנַהֵג עִמִּי בְּאַחְוָה אֶלָּא כְּמִשְׁפַּט הַמְקַבְּלִים פְּנֵי הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא יֵרָאוּ פְנֵיהֶם רֵיקָם, וְלָזֶה צָרִיךְ לְהִתְרַצּוֹת לָקַחַת מִנְחָתִי, שֶׁזּוּלַת זֶה יַגִּיד הַפְכִיּוּת הָרָצוֹן וְהַחִבָּה:

וְאִם לַחֲשָׁשַׁת שֶׁלֹּא יַמְעִיט מֵהוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לָזֶה אָמַר כִּי ״חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ כֹּל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי הַמִּנְחָה שֶׁהֵבִיא לוֹ אֵינָהּ פּוֹרֶצֶת פִּרְצָה בִּנְכָסָיו, וְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בַּמִּנְחָה, נִשְׁאָרִים נְכָסָיו כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקּוֹדֶם כֻּלָּם בִּשְׁלֵמוּת בְּלֹא מַחְסוֹר, וְהָבֵן.

עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ כֹּל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת כֹּל, וּבְחִינָה זוֹ כְּשֶׁתִּהְיֶה מֻשֶּׂגֶת בָּאָדָם אֵין הַחִסָּרוֹן עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְהֶחָסֵר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ, וּכְבִרְכַּת יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל שֶׁהֶחָסֵר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ וְהִיא בִּרְכַּת כֹּל. וְהוּא סוֹד (מלכים א י״ז:ט״ז) ״כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית ל״ג:י״ח) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״. וּבְרָכָה זוֹ זָכוּ בָּהּ כָּל הָאָבוֹת: אַבְרָהָם בַּכֹּל, יִצְחָק מִכֹּל, יַעֲקֹב כֹּל (בבא בתרא מ״ז.). וְזֶה סוֹדָהּ. וּמֵעַתָּה נוֹתֵן טַעַם טוֹב בְּאָמְרוֹ ״קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי וְגוֹ׳ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״ וְהַנֶּחְסָר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ.