בְּרֵאשִׁית ל״ב · ל״א

וּקְרָא יַעֲקֹב שְׁמָא דְאַתְרָא פְּנִיאֵל אֲרֵי חֲזֵיתִי מַלְאָכַיָּא דַּיְיָ אַפִּין בְּאַפִּין וְאִשְׁתְּזָבַת נַפְשִׁי

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, שֶׁרָצָה סַמָּאֵל לְסַמֵּא עֵינֵי שִׂכְלוֹ בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, עַד שֶׁיַּכְחִישׁ מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִרְאֶה פְּנֵי ה׳. וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל נַפְשִׁי עַל יְדֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, אָז ״רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים״ (בראשית לב:לא), לְהַשִּׂיג מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, הֵפֶךְ מִדַּעַת סַמָּאֵל הַמְסַמֵּא וְהַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ קֹדֶשׁ בְּחֹל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ״ (בראשית לב:לב), וְהַיְינוּ לְרַפֹּאתוֹ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ״ (בראשית לב:לב) - קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי. אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לוֹ הָרְפוּאָה עַל הַמַּכָּה אֲשֶׁר רָצָה סַמָּאֵל לְהַכּוֹתוֹ, וְהוּא לְעַוֵּר עֵינֵי שִׂכְלוֹ לַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַכְחָשַׁת אֱלוֹהַּ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״לוֹ״ לְצָרְכּוֹ, כִּי זָרְחָה עָלָיו ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִכְנָפֶיהָ״ (מלאכי ג:כ), וּבְסִבַּת זְרִיחָתָהּ ״מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו״ (ישעיהו לג:יז). אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אַהֲנֵי מַעֲשָׂיו שֶׁל סַמָּאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ וְלִסְגֹּר בַּעֲדוֹ שַׁעֲרֵי בִּינָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לוֹ מָבוֹא לָבוֹא בְּסוֹד ה׳ לִירֵאָיו, כָּל זְמַן הֱיוֹת עֵינוֹ עַל מָמוֹנוֹ וֶהֱיוֹתוֹ לָהוּט אַחַר בּוּלְמוֹס קִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

פָּנִים אֶל פָּנִים וְגוֹ׳. טַעַם הַתְּמִיהָה - לֹא שֶׁרָאָה מַלְאָךְ, וַהֲלֹא נִגְלָה אֵלָיו קֹדֶם הָאֱלֹהִים, אֶלָּא שֶׁלָּחַם עִם הַמַּלְאָךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״פָּנִים אֶל פָּנִים״ לְשׁוֹן מִלְחָמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב יד:ח) ״נִתְרָאֶה פָנִים״.