רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עשרת מנים. אֵין מוֹנִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה:
מנים. לְשׁוֹן סְכוּם, כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן וְהֵן עֲשִׂירִיּוֹת; לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף תְּנָאוֹ ק' פְּעָמִים:
וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עשרת מנים. אֵין מוֹנִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה:
מנים. לְשׁוֹן סְכוּם, כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן וְהֵן עֲשִׂירִיּוֹת; לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף תְּנָאוֹ ק' פְּעָמִים:
וַאֲבוּכֶן שְׁקַּר בִּי וְאַשְׁנִי יָת אַגְרִי עֲשַׂר זִמְנִין וְלָא שָׁבְקֵהּ יְיָ לְאַבְאָשָׁא עִמִּי
התל בי. מלה זרה, בעבור היות התי"ו רפה, כי עיקרו להדגש כמו "וַיְהַתַּל בהם אליהו" (מ"א יח כז) דרך לעג:
עשרת מונים. מלשון "מְנֵה את העם" (ש"ב כד א) והטעם עשרה במספר, או הזכיר עשרה בעבור היותו סך חשבון,
וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי זֶה הָיָה אֱמֶת וְאִם לֹא סִפְּרוֹ הַכָּתוּב מִתְּחִלָּה, וְכֵן אָמַר לוֹ "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (בראשית ל"א:מ"א). וְכָזֶה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בַּתּוֹרָה, וּבַפָּרָשָׁה הַזֹּאת לְמַעְלָה לֹא סִפֵּר שֶׁנָּתְנָה לֵאָה אֶת הַדּוּדָאִים לְרָחֵל:
מנים - מניינים.
עשרת - אינו דווקא. כמו: עשר נשים לחמכם. עשר פעמים תכלימוני כלומר: הרבה מניינים.
וַאֲבִיכֶן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַהִתּוּל שֶׁהָיָה מְהַתֵּל בּוֹ, וְאִם עֲבָרַת הַדֶּרֶךְ, זֶה גַּזְלָן מִקְרֵי.
וְאוּלַי כִּי לָבָן הִרְגִּישׁ מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁרָאָה שֶׁיָּלְדוּ הַצֹּאן בְּרִבּוּי מִין הַנּוֹגֵעַ לְיַעֲקֹב בְּחֶלְקוֹ, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְאָמַר: בְּוַדַּאי הֲלֹא דָבָר הוּא. לָזֶה הָיָה אוֹמֵר לוֹ מִין אֶחָד בִּתְחִלָּה, וְאַחַר שֶׁיֶּחֱמוּ הַצֹּאן הָיָה חוֹזֵר בּוֹ בֵּין עִבּוּר לְלֵידָה וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מִין שֶׁאָמַר, וּמְיַחֵד לְיַעֲקֹב מִין אַחֵר, וְלָזֶה לֹא יִקָּרֵא אֶלָּא הִתּוּל שֶׁפְּעָמִים אוֹמֵר כָּךְ וּפְעָמִים וְכוּ׳.