וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃

נכספתה. חָמַדְתָּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי (תהילים פ"ד), לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף (איוב י"ד):

וּכְעַן מֵיזַל אֲזַלְתָּ אֲרֵי חַמָּדָא חַמֵדְתָּא לְבֵית אָבוּךְ לְמָה נְסִבְתָּא יָת דַּחַלְתִּי

נכסוף. שם הפועל מבנין נפעל, כמו "אם נלחום נלחם בם" (שופ' יא כה)

ומלת נכספת, כמו התאוית, וכן יכסוף לטרוף (תהלים יז יב):

וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי שֶׁתֵּלֵךְ בְּלִי רְשׁוּת וְשֶׁתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי לָלֶכֶת:

הָלוֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסוֹף נִכְסַפְתָּ לְבֵית אָבִיךָ. יִתְחַיֵּב שֶׁהָלַכְתָּ בְּאוֹפֶן זֶה מֵרוֹב תַּאֲוָתְךָ לָשׁוּב לְבֵית אָבִיךָ, וִיהִי מַה.

לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. כִּי בָּזֶה אֵין הִתְנַצְּלוּת, שֶׁלֹּא הָיְתָה תַּאֲוָתְךָ לְבֵית אָבִיךָ סִבָּה שֶׁתִּגְנוֹב אֶת אֱלֹהַי.

וְעַתָּה הָלוֹךְ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁמִּקּוֹדֶם קִבֵּל עָלָיו לָמָּה נֶחְבָּא לִבְרוֹחַ שֶׁמַּחֲזִיקוֹ כְּבוֹרֵחַ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לוֹמַר ״וְעַתָּה״, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא), וְהַכַּוָּנָה: וְאִם תְּשִׁיבֵנִי דָּבָר כִּי לֹא בָרַחְתָּ אֶלָּא ״הָלוֹךְ״ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָה הָלַכְתָּ, כִּי נִכְסוֹף נִכְסַפְתָּה וְגוֹ׳, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בְּדֶרֶךְ בְּרִיחָה, אִם כֵּן לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי? אֶלָּא וַדַּאי כִּי לְצַד שֶׁהוּא הַמַּגִּיד, לְחַשְׁשַׁת שֶׁמָּא יוֹדִיעֵנִי וְיַגִּיד לִי שֶׁהָלַכְתָּ, גָּנַבְתָּ אוֹתוֹ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁבָּרַחְתָּ.