בְּרֵאשִׁית ל״א · ג׳

שוב אל ארץ אבותיך. וְשָׁם אהיה עמך, אֲבָל בְּעוֹדְךָ מְחֻבָּר לַטָּמֵא אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ (בראשית רבה):

וַאֲמַר יְיָ לְיַעֲקֹב תּוּב לְאַרְעָא דַּאֲבָהָתָךְ וּלְיַלָּדֻתָךְ וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעְדָּךְ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב שׁוּב. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבְּסִבַּת שָׁלֹשׁ אֵלֶּה בָּרַח וְלֹא נָטַל רְשׁוּת מִלָּבָן, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ. כִּי חָשַׁב שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל לָשׁוֹן הָרַע עָלָיו, אִם יֵדַע נְסִיעָתוֹ יִגְזְלֵהוּ, כְּאָמְרוֹ פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ:

וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. שֶׁלֹּא יִקְרְךָ הֵיזֶק בַּדֶּרֶךְ:

ויאמר ה׳‎ אל יעקב הוא החלום שספר לנשיו.