בְּרֵאשִׁית ל״א · ג׳

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃

במילים פשוטות

ה׳ מצווה את יעקב לשוב אל ארץ אבותיו ואל מקום הולדתו, ומבטיח לו ״ואהיה עמך״. רש״י מבאר על פי המדרש שהבטחת השכינה תתקיים דווקא בארץ, כי כל עוד יעקב מחובר ללבן הטמא אי אפשר להשרות עליו שכינה. ספורנו מסביר שכאן מודיע הכתוב על הסיבה השלישית לבריחת יעקב בלא נטילת רשות מלבן: מכיוון שכבר קיבל לבן לשון הרע עליו, חשש שאם יידע על נסיעתו יגזול אותו. חזקוני מדגיש שדיבור ה׳ הזה הוא החלום שיעקב סיפר אחר כך לנשיו. וההבטחה ״ואהיה עמך״ פירושה שלא יאונה לו נזק בדרך.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, ספורנו, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שוב אל ארץ אבותיך. וְשָׁם אהיה עמך, אֲבָל בְּעוֹדְךָ מְחֻבָּר לַטָּמֵא אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְיַעֲקֹב תּוּב לְאַרְעָא דַּאֲבָהָתָךְ וּלְיַלָּדֻתָךְ וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעְדָּךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב שׁוּב. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבְּסִבַּת שָׁלֹשׁ אֵלֶּה בָּרַח וְלֹא נָטַל רְשׁוּת מִלָּבָן, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ. כִּי חָשַׁב שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל לָשׁוֹן הָרַע עָלָיו, אִם יֵדַע נְסִיעָתוֹ יִגְזְלֵהוּ, כְּאָמְרוֹ פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ:

וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. שֶׁלֹּא יִקְרְךָ הֵיזֶק בַּדֶּרֶךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויאמר ה׳‎ אל יעקב הוא החלום שספר לנשיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל