וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃

שכר שכרתיך. נָתַתִּי לְרָחֵל שְׂכָרָהּ:

בלילה הוא. הַקָּבָּ"ה סִיְּעוֹ, שֶׁיָּצָא מִשָּׁם יִשָּׂשכָר (בראשית רבה):

וַאֲתָא (נ''י וְעַל) יַעֲקֹב מִן חַקְלָא בְּרַמְשָׁא וּנְפָקַת לֵאָה לְקַדָּמוּתֵהּ וַאֲמֶרֶת לְוָתִי תֵיעוֹל אֲרֵי מֵיגַר אֲגַרְתִּיךְ בְּיַבְרוּחֵי דִּבְרִי וּשְׁכִיב עִמַּהּ בְּלֵילְיָא הוּא

אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ. וְלֹא תַּעֲשֶׂה עָוֶל בָּזֶה לְבַטֵּל עוֹנַת אֲחוֹתִי, בִּהְיוֹת זֶה מִדַּעְתָּהּ וּבְהַסְכָּמָתָהּ. וּבָזֶה הַסִּפּוּר הַנִּרְאֶה מְגֻנֶּה אֵצֶל מְגַלֵּי פָּנִים בַּתּוֹרָה, הוֹדִיעֵנוּ אָמְנָם שֶׁהָיָה עִנְיַן הַתּוֹלָדָה אֵצֶל הָאָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִנְיָנוֹ אֵצֶל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ קוֹדֶם חֶטְאָם, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָם בּוֹ לַהֲנָאַת עַצְמָם כְּלָל, אֲבָל הָיָה לְהָקִים זֶרַע בִּלְבַד לִכְבוֹד קוֹנָם וְלַעֲבוֹדָתוֹ. וְהוֹדִיעַ שֶׁכְּהִיוֹת כַּוָּנַת הָאִמָּהוֹת רְצוּיָה לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתָן בְּהַכְנָסַת הַצָּרוֹת וְעִנְיַן הַדּוּדָאִים, נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתָן עַל זֶה, כִּי רָאוּי לַצַּדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת הַטִּבְעִי הָאֶפְשָׁר אֶצְלוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ, וְעִם זֶה יִתְפַּלֵּל שֶׁיַּשִּׂיג הַתַּכְלִית, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת נד:) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים.

וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. מִדַּעְתּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ זְרִיזוּת לֵאָה וְטוֹב כַּוָּנָתָהּ בָּזֶה.

וישכב עמה בלילה הוא דוגמא ויקם בלילה הוא דפרשת וישלח.

וַתֵּצֵא לֵאָה וְגוֹ׳. טַעַם עֲשׂוֹתָהּ כָּכָה וְלֹא מִן הַמּוּסָר, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתֵיבַת ״לָכֵן״ שֶׁאָמְרָה רָחֵל שֶׁהוּא ״עַל כֵּן״, חָשְׁשָׁה לֵאָה שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ רָחֵל וְלָזֶה קָדְמָה וְיָצְאָה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי ״לָכֵן״ שְׁבוּעָה, לְצַד שֶׁלֹּא דִּקְדְּקָה רָחֵל לוֹמַר הַלַּיְלָה הַזֹּאת, חָשְׁשָׁה שֶׁתִּדְחֶה אוֹתָהּ לְלַיְלָה אַחֶרֶת, וַהֲרֵי זוֹ זְרִיזָה וְנִשְׂכֶּרֶת.

עוֹד יֵשׁ לָתֵת טַעַם לְלֵאָה, כִּי מִדַּת חֲסִידוּת עָשְׂתָה שֶׁלֹּא הִנִּיחָה עַד שֶׁיִּכָּנֵס אוֹתוֹ צַדִּיק לְאֹהֶל רָחֵל וְתוֹצִיאֶנּוּ מִשָּׁם, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַקְפָּדָה וְצַעַר גָּדוֹל לְרָחֵל וְקִנְאָה גְּדוֹלָה. לָזֶה קָדְמָה קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס אֶצְלָהּ, וְאֵין זֶה אֶלָּא מִדָּה טוֹבָה וַחֲסִידָה, וְכָל מְגַמָּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת לְהַעֲמִיד נִטְעֵי נַעֲמָן. וַה׳ עֵד בַּדָּבָר כִּי נָתַן שְׂכָרָהּ דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁמַע״ וְגוֹ׳ (בראשית ל:יז), וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (ספרים אחרים שפירש רש״י) בְּפָסוּק זֶה.

שָׂכוֹר שְׂכַרְתִּיךָ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: נָתַתִּי שָׂכָר לַזּוּלַת בַּעַדְךָ. עוֹד נִתְכַּוְּנָה שֶׁשָּׂכְרָה שְׁנֵי דְּבָרִים: לִינָה וְזִיקָה.

בַּלַּיְלָה הוּא. פֵּירוּשׁ בִּרְצוֹנוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁהִסְכִּים עַל הַדָּבָר.