בְּרֵאשִׁית כ״ט · ה׳

וַאֲמַר לְהוֹן הַיְדַעְתּוּן יָת לָבָן בַּר נָחוֹר וַאֲמָרוּ יְדַעְנָן

הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר הָיָה נִכָּר וְיָדוּעַ בְּשֵׁם אֲבִי אָבִיו, כִּי הוּא נִכְבָּד מֵאָבִיו וְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם, כְּדִכְתִיב (בראשית ל"א:נ"ג) "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר". וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בְּתוּאֵל אָדָם פְּחוּת מַעֲלָה, וְלֹא יִרְצֶה לָבָן שֶׁיְּיַחֲסוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים רַק לַאֲבִי אָבִיו, כִּי כֵן מָצָאנוּ (בראשית כ"ד:נ') "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל". אוּלַי הָיָה כָּל זֶה לְמַעֲלַת אַבְרָהָם, כִּי הָיוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה מִתְיַחֲסִים לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם:

לבן בן נחור בתואל אביו היה חדל אשים וכשבא לבן לחרן כבר מת בתואל ולא היה ידוע באותו מקום והיו מכנים על שם נחור זקנו שהיה איש ידוע.

הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל, וּבִמְקוֹם ״יָדָעְנוּ״ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״יְדַעֲנוּהוּ״. וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא שְׁאָלָם אִם הֵם מַכִּירִין אוֹתוֹ אוֹ לֹא, כִּי חָשַׁב פְּשִׁיטָא שֶׁאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ מַכִּירִין אוֹתוֹ, אַךְ שֶׁשְּׁאָלָם עַל מַעֲשָׂיו וְעַל יִחוּסוֹ. כִּי עַל מַעֲשָׂיו שָׁאַל אִם הוּא מִתְיַחֵס אַחַר נָחוֹר, שֶׁהָיָה אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, אוֹ אַחַר אָבִיו בְּתוּאֵל הָרַמַּאי שֶׁהָיָה בּוֹעֵל כָּל הַבְּתוּלוֹת, וְאָמַר ״הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן״ אִם הוּא ״בֶּן נָחוֹר״ דּוֹמֶה לוֹ בַּתּוֹלְדָה, וַיֹּאמְרוּ ״יָדָעְנוּ״ כִּי הוּא בֶּן נָחוֹר, מִתְיַחֵס אַחֲרָיו וְדוֹמֶה לוֹ בְּמַעֲשָׂיו. וְעַל יַחַס שֶׁלּוֹ שָׁאַל אִם הוּא נוֹלַד מִנָּחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם, כִּי אוּלַי אִמּוֹ יְלָדַתּוּ מֵאִישׁ אַחֵר, וְרָצָה לֵידַע אִם לֹא יָצָא שֵׁם רַע עַל אִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁיָּצָא עַל בְּתוּאֵל שֶׁבָּעַל כָּל הַבְּתוּלוֹת, וְחָשַׁשׁ שֶׁמָּא גַּם אִשְׁתּוֹ זָנְתָה עַד שֶׁנּוֹלַד לָבָן מֵאִישׁ אַחֵר, וְאֵינוֹ מִתְיַחֵס אַחַר נָחוֹר, וְהֵשִׁיבוּ ״יָדָעְנוּ״ שֶׁהוּא בֶּן נָחוֹר בְּבֵרוּר כִּי לֹא נִשְׁמַע עַל אִמּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל. וַיֹּאמֶר לָהֶם ״הֲשָׁלוֹם לוֹ״, כִּי יָדַע שֶׁכָּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ רְשָׁעִים, וְאִם הוּא צַדִּיק לְפִי דִּבְרֵיהֶם מִסְּתָמָא אֵין שָׁלוֹם לוֹ מִפְּנֵי הָרְשָׁעִים שֶׁדַּרְכָּם לְהִתְגָּרוֹת בַּצַּדִּיקִים, וַיֹּאמְרוּ ״שָׁלוֹם״, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לוֹ שָׁלוֹם לֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ בֵּין הָרוֹעִים פֶּן יִתְעַלְּלוּ בָּהּ.

וְיֵש אוֹמְרִים, שֶׁלְּכָךְ אָמַר לָהֶם ״הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל״ (בראשית כט:ז), לְבָדְקָן אִם הֵם חֲשׁוּדִים עַל הַגָּזֵל, כִּי סְתָם רוֹעִים חֲשׁוּדִים, (עיין פירוש רש״י) וְחָשַׁב יַעֲקֹב שֶׁאִם אֵינָן כְּשֵׁרִים, אִם כֵּן שֶׁלֹּא כַּדִּין נִתְיַחֲדָה רָחֵל עִמָּהֶם, כִּי אֵין הֶתֵּר לְהִתְיַחֵד כִּי אִם בָּעִיר בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבַשָּׂדֶה עִם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְעַל כֵּן פֵּרַט לְךָ הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן וּכְשֵׁרִים הָיוּ, וְאִם כֵּן בְּדִין נִתְיַחֲדָה עִמָּהֶם.