וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃

עוד שבע שנים אחרות. אֲחֵרוֹת הִקִּישָׁן לָרִאשׁוֹנוֹת, מָה רִאשׁוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה אַף הָאַחֲרוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה, וְאַעַ"פִּ שֶׁבְּרַמָּאוּת בָּא עָלָיו (בראשית רבה):

וְעַל אַף לְּוַת רָחֵל וּרְחֵים אַף יָת רָחֵל מִלֵּאָה וּפְלַח עִמֵּהּ עוֹד שְׁבַע שְׁנִין אָחֳרָנִין

וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל הִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁגַּם אָהַב רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה, וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר כִּי הַטֶּבַע לֶאֱהֹב יוֹתֵר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָדַע הָאָדָם בָּרִאשׁוֹנָה, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים בַּנָּשִׁים (סנהדרין כב), וְאֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי, וְהִנֵּה יַעֲקֹב אָהַב רָחֵל מִלֵּאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָאֶרֶץ, וְזֶה טַעַם "גַּם":

ויאהב גם את רחל - וגם אהבה יותר מלאה כלומר: בא אליה וגם אהבה. רוב גם הפוכים כן בתורה. וכן: וברכתם גם אותי גם תברכו אותי. וכן גם אותך הרגתי, הנה לחצתי רגליך ונעשית שפי ופסח גם עדיין הייתי הורג אותך.

וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל. לֹא בִּשְׁבִיל הָאִישׁוּת בִּלְבַד, אֲבָל גַּם בַּאֲשֶׁר הִיא רָחֵל, בִּשְׁבִיל מַעֲשֶׂיהָ הַנִּמְשָׁכִים לְצוּרָתָהּ הָאִישִׁיִּית.

מִלֵּאָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין הַמִּנְהָג שֶׁיִּמְצָא אָדָם קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סג:).

ויאהב גם את רחל מלאה מהו גם [את] אלא נוהג שבעולם אשה ראשונה שאדם בועל אהבתו תקועה בלבו עולמית וכאן יעקב אהב את רחל כשבא אליה יותר מלאה אעפ״‎י שבא אל לאה תחלה וזהו גם.

וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה. מַשְׁמָע שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת לֵאָה, זוּלַת שֶׁאָהַב אֶת רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה, וְהַפָּסוּק אוֹמֵר (בראשית כט:לא) ״וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה״. וְעוֹד מַהוּ ״גַּם״? וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁיִּתְרוֹן הַחָכְמָה בָּא מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר הַבָּא מִן הַחֹשֶׁךְ, כִּי אֵין נִכָּר אֵיזוֹ מַעֲלָה עַד אֲשֶׁר רוֹאִין הַהֶעְדֵּר וְרוֹאִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, אָז נִרְאֶה בְּיוֹתֵר יִתְרוֹן הַחָכְמָה וְהָאוֹר. כָּךְ יַעֲקֹב הָיָה אוֹהֵב אֶת רָחֵל מִצַּד עַצְמָהּ, וְנוֹסָף עַל אַהֲבָה זוֹ עוֹד הוֹסִיף בָּהּ אַהֲבָה מִצַּד לֵאָה, כִּי רָאָה אֶת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וְנִגְלָה בְּיוֹתֵר יִתְרוֹנָהּ שֶׁל רָחֵל. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל״, מִלַּת ״גַּם״ בָּא לְרַבּוֹת תּוֹסֶפֶת הָאַהֲבָה הַנִּמְשֶׁכֶת לְרָחֵל מִן לֵאָה, וּמֵ״ם שֶׁל ״מִלֵּאָה״ אֵינָהּ מֵ״ם הַיִּתְרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹסֶפֶת אַהֲבָה זוֹ נִמְשָׁךְ מִלֵּאָה בַּעֲבוּר שֶׁמָּסְרָה סִימָנֶיהָ לְלֵאָה, וְדָבָר זֶה חָשַׁב לָהּ לִצְדָקָה, עַל כֵּן הוֹסִיף בָּהּ אַהֲבָה.

וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל. טַעַם אָמְרוֹ גַּם שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לְרַבּוֹת שֶׁבָּא בְּתוֹסֶפֶת קְבִיעוּת אֶצְלָהּ, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צח:ד) שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ בִּקְבִיעוּת אֵצֶל רָחֵל, וְלָזֶה אָמַר וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל. וְאָמְרוֹ וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל פֵּרוּשׁ מִלְּבַד תּוֹסֶפֶת הָאָמוּר עוֹד הוֹסִיף לָהּ שֶׁאֲהָבָהּ יוֹתֵר מִלֵּאָה. וְתִמְצָא כִּי כְּפִי הַטֶּבַע הַהַתְמָדָה תְּמַעֵט הָאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כה:יז) ״פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ״, וְהַהַרְחָקָה תּוֹלִיד הַתַּאֲוָה, וְהוּא סוֹד (משלי ט:יז) ״מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ״, וְלָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל בְּתוֹסֶפֶת קְבִיעוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם אָהַב אוֹתָהּ וְלֹא נִתְמַעֲטָה הָאַהֲבָה מִצַּד זֶה, הַגַּם שֶׁהָיָה מַתְמִיד אֶצְלָהּ וְלֹא אֵצֶל לֵאָה. וְשִׁעוּר תֵּבַת מִלֵּאָה הוּא מִלֶּאֱהוֹב לֵאָה: