בְּרֵאשִׁית כ״ט · י״ג

וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

כאשר לבן שומע את שמע יעקב בן אחותו, הוא רץ לקראתו, מחבק ומנשק לו, מביא אותו אל ביתו, ויעקב מספר ללבן את כל הדברים. רש״י מסביר שלבן רץ לקראתו מתוך מחשבה שהוא טעון ממון, כפי שבא בשעתו עבד אברהם בעשרה גמלים טעונים, וכשלא ראה עמו כלום, חיבק אותו מתוך מחשבה שאולי הביא זהובים בחיקו, ונישק לו מתוך מחשבה שאולי הביא מרגליות בפיו. אבן עזרא מבאר ש״את כל הדברים האלה״ הם דברי הברכה. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מתאר את קבלת הפנים של לבן ליעקב. לפי רש״י, התלהבותו של לבן נבעה מציפייה לרווח כספי, מה שחושף את אופיו החומרני. יעקב מספר ללבן את כל השתלשלות העניינים, ומכאן תתפתח שהותו של יעקב בבית לבן ועבודתו אצלו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וירץ לקראתו. כַּסָּבוּר מָמוֹן הוּא טָעוּן, שֶׁהֲרֵי עֶבֶד הַבַּית בָּא לְכָאן בַּעֲשָׂרָה גְמַלִּים טְעוּנִים:

ויחבק. כְּשֶׁלֹּא רָאָה עִמּוֹ כְלוּם, אָמַר שֶׁמָּא זְהוּבִים הֵבִיא וְהִנָּם בְּחֵיקוֹ:

וינשק לו. אָמַר שֶׁמָּא מַרְגָּלִיוֹת הֵבִיא וְהֵם בְּפִיו, בְּ"רַ:

ויספר ללבן. שֶׁלֹּא בָא אֶלָּא מִתּוֹך אֹנֶס אָחִיו, וְשֶׁנָּטְלוּ מָמוֹנוֹ מִמֶּנּוּ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה כַּד שְׁמַע לָבָן יָת שֵׁמַע יַעֲקֹב בַּר אֲחָתֵהּ וּרְהַט לְקַדָמוּתֵהּ וְגַפֵּף לֵהּ וְנַשִׁיק לֵהּ וְאַעֲלֵהּ לְבֵיתֵהּ וְאִשְׁתָּעִי לְלָבָן יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

את כל הדברים האלה. דברי הברכה:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

את כל הדברים האלה - שאביו ואמו שלחוהו אל אנשי משפחתו.

daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב. שֶׁגָּלַל אֶת הָאֶבֶן הוּא לְבַדּוֹ:

וַיְסַפֵּר לְלָבָן. לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא בָּא אֵלָיו לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה, אֶלָּא לְהִמָּלֵט מֵאָחִיו, וְשֶׁבְּמִצְוַת אִמּוֹ יָשַׁב עִמּוֹ.

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויספר ללבן את כל הדברים האלה שבאו לידו הבכורה והברכה כדי שיתרצה לו לבן להשיא לו בתו. ועוד ספר לו איך ברח מפני עשו אחיו שלא יתמה איך בא ריקם בלא שום דבר.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר. רֶמֶז שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְרָעָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע:יג) שֶׁיָּצָא לְגָזְלוֹ וְחִפֵּשׂ מַצְפּוּנָיו, וְגַם חִבְּקוֹ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְגַם נְשָׁקוֹ אִם בְּפִיו מַרְגָּלִיּוֹת. וְאָמְרוֹ שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחוֹתוֹ פֵּרוּשׁ: לֹא הִגִּידָה רָחֵל מַה שֶׁאָמַר לָהּ יַעֲקֹב כִּי הוּא אֲחִי אָבִיהָ, אֶלָּא הֱיוֹתוֹ בֶּן רִבְקָה צַדִּיק בֶּן צַדֶּקֶת. וּבָזֶה חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְרַמּוֹתוֹ. וְגַם אָמְרוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ הַטַּעַם אוּלַי מָמוֹנוֹ יָבֹא אַחֲרָיו, וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ עַד יַגִּיעוּ נְכָסָיו.

וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל וְגוֹ׳. סִבַּת בּוֹאוֹ, וְטַעַם בּוֹאוֹ, וַאֲשֶׁר עָבַר עָלָיו עִם אֱלִיפַז כִּי נָטַל מִמֶּנּוּ הַכֹּל בְּרָדְפוֹ אַחֲרָיו:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:) שֶׁרָחֵל הוֹדִיעָה אֶת יַעֲקֹב כִּי אָבִיהָ רַמַּאי, לָזֶה נִתְחַכֵּם לְסַפֵּר לוֹ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעֲבָרוּהוּ, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יֶחְדַּל מֵהַרְשִׁיעַ כְּשֶׁיֵּדַע מַה שֶׁנִּתְחַכֵּם עַד שֶׁלָּקַח הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, יֵדַע כִּי עָרוֹם יַעְרִים לְמַה שֶׁיִּצְטָרֵךְ. וְגַם הוֹדִיעוֹ אֲשֶׁר עֲבָרוֹ מִמַּעֲשֵׂה הָאֶבֶן, וְזֶה יַגִּיד כִּי הוּא גִּבּוֹר חַיִל. גַּם מַעֲשֵׂה הַשְׁקָאַת צֹאנוֹ, וְזֶה יַגִּיד חִבָּתוֹ בּוֹ וְהַנְהָגָתוֹ הַיְּשָׁרָה עִמּוֹ.

Vocalized Edition