בְּרֵאשִׁית כ״ח · ד׳

וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃

במילים פשוטות

יצחק מברך את יעקב שה׳ ייתן לו את ברכת אברהם, לו ולזרעו, לרשת את ארץ מגוריו אשר נתן אלוהים לאברהם. רש״י מסביר ש״ברכת אברהם״ היא הברכה שנאמרה לאברהם - ״ואעשך לגוי גדול״ ו״והתברכו בזרעך״ - שאותן ברכות ייאמרו בשביל יעקב, שממנו ייצא אותו גוי ואותו זרע מבורך. רשב״ם מבאר ש״לרשתך את ארץ מגוריך״ קשור לכך שיעקב לא ייקח אישה מבנות כנען, כפי שציווה אברהם ליצחק. אונקלוס מתרגם כפשוטו את הענקת ברכת אברהם ואת ירושת הארץ. הפסוק חותם את ברכת יצחק ליעקב, ובו הוא מעביר אליו במפורש את ברכת אברהם ואת ירושת הארץ המובטחת. בכך מתמסרת ליעקב הבטחת האבות במלואה, כשהוא היורש הרוחני של אברהם ויצחק.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

את ברכת אברהם. שֶׁאָמַר לוֹ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ יִהְיוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת אֲמוּרוֹת בִּשְׁבִילְךָ - מִמְּךָ יֵצֵא אוֹתוֹ הַגּוֹי וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע הַמְבֹרָךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִתֶּן לָךְ יָת בִּרְכְּתָא דְאַבְרָהָם לָךְ וְלִבְנָיךְ עִמָּךְ לְמֵירְתָךְ יָת אֲרַע תּוֹתָבוּתָךְ דִּי יְהַב יְיָ לְאַבְרָהָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לרשתך את ארץ מגורך - מאחר שלא תקח אשה מבנות כנען שהיו עבדים, כמו שצוה אברהם ליצחק.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם. כְּאָמְרוֹ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב:ב), וְזֶה בְּלַמְּדוֹ דַּעַת אֶת הָעָם, וּבָזֶה תִּהְיֶה בִּרְכַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ. כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה גַּם הַזֶּרַע מוֹרֶה צֶדֶק, יִהְיֶה רָאוּי לִירַשׁ וְיִהְיֶה בָּזֶה קִדּוּשׁ ה', לֹא הֶפְכוֹ. כְּעִנְיַן "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיהו מט:ג), כִּי בָּזֶה יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו:

אֶרֶץ מְגוּרֶיךָ. אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁאַתָּה דָּר בָּהּ עַכְשָׁיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לרשתך את ארץ מגריך מאחר שלא תקח אשה מארץ כנען שהם עבדים כמו שצוה לי אברהם אבי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל