וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים. קִבֵּל עָלָיו בְּנִדְרוֹ לַעֲבוֹד אֶת ה׳ מֵאַהֲבָה וְלֹא מִיִּרְאָה, כִּי הָעוֹבֵד מִיִּרְאָה נִקְרָא עוֹבֵד אֱלֹהִים, הַיְינוּ לְמִדַּת הַדִּין אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הוּא יָרֵא, וְהָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה נִקְרָא עוֹבֵד ה׳, כִּי אַהֲבָה וְרַחֲמִים עִנְיָן אֶחָד. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״. וְאִם תִּרְצֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהַתְחָלַת הַנֶּדֶר מִן ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת״ כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ״י, אָמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי״, שֶׁלֹּא יָדוּן אוֹתִי בְּמִדַּת הַדִּין לְבַד, אֶלָּא יְצָרֵף גַּם שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים אֶל שֵׁם אֱלֹהִים. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״, יְצָרְפוֹ אֶל שֵׁם אֱלֹהִים, אָז ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת״ וְגוֹ׳.
וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (ע ד) דָּרַש ״אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי״, הַיְינוּ מִן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת, וְהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע, וְאַסְמְכוּהָ אַקְרָא. נִרְאֶה שֶׁגַּם מִדְרָשׁ זֶה רָצָה לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ: וְכִי הָיָה יַעֲקֹב מְסֻפָּק בְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ ״כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי״ (בראשית כח:טו), בִּלְשׁוֹן ״אִם״ הוֹרָה כְּאִלּוּ אָמַר ״אִם אֶעֱשֶׂה אוֹ לֹא אֶעֱשֶׂה״, וְזֶה תָּלוּי בַּדָּבָר אִם לֹא יִגְרוֹם הַחֵטְא. עַל כֵּן אָמַר ״אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי״ מִן הַחֵטְא, וּפֵרַט אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין אֵלּוּ, כִּי הֵמָּה הָיוּ סִבַּת חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. עַל כֵּן אָמַר שֶׁאִם יִשְׁמוֹר אוֹתוֹ ה׳ מִן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, אָז ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים״ (בראשית כח:כב). וּמִכְּלַל הֵן נִשְׁמַע לָאו, כִּי אִם לֹא יִשָּׁמְרוּ מִן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, אָז לֹא יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, כִּי יֶחֱרַב בַּעֲבוּרָם.
