בְּרֵאשִׁית כ״ח · כ״א

וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃

במילים פשוטות

יעקב ממשיך את נדרו: ושב בשלום אל בית אביו, והיה ה׳ לו לאלוהים. רש״י מסביר ש״ושבתי״ מכוון להבטחת ה׳ ״והשיבותיך אל האדמה״, ש״בשלום״ פירושו שלם מן החטא, שלא ילמד מדרכי לבן, ו״והיה ה׳ לי לאלוהים״ פירושו שיחול שמו עליו מתחילה ועד סוף, שלא יימצא פסול בזרעו. אבן עזרא מבאר את הביטוי ״והיה ה׳ לי לאלוהים״ ומקשר אותו לשם הנכבד שהתגלה בחלום. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ואשוב בשלום לבית אבי ויהיה ה׳ לי לאלוהים. הפסוק ממשיך את נדר יעקב בבקשה לשוב בשלום לבית אביו - שלם מכל חטא ופגם - ובהתחייבות שה׳ יהיה לו לאלוהים. בכך מבטא יעקב את שאיפתו לא רק לשמירה גשמית אלא גם לטהרה רוחנית ולקשר מתמיד עם ה׳ לאורך כל חייו וחיי זרעו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ושבתי. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה:

בשלום. שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא אֶלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן:

והיה ה' לי לאלהים. שֶׁיָּחוּל שְׁמוֹ עָלַי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְּסוּל בְּזַרְעִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ; וְהַבְטָחָה זוֹ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ (בראשית י״ז:ז׳):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֵתוּב בִּשְׁלַם לְבֵית אַבָּא וִיהֵא מֵימְרָא דַיְיָ לִי לֵאלָהָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם והיה ד' לי לאלהים. זה השם הנכבד כי כן כתוב "והנה ד' נצב עליו" (בראשית כח יג) ובפ' אלה שמות תמצאנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים אֵינֶנּוּ תְּנַאי כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ח:כ"א), אֲבָל הוּא נֶדֶר, וְעִנְיָנוֹ אִם אָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִי אֶעֱבֹד הַשֵּׁם הַמְיֻחָד בָּאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת בִּמְקוֹם הָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתִּהְיֶה לִי לְבֵית אֱלֹהִים, וְשָׁם אוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר. וְיֵשׁ בָּעִנְיָן סוֹד מִמָּה שֶׁאָמְרוּ (כתובות קי), כָּל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ושבתי בשלום - כמו שאמר לי: והשיבותיך אל האדמה הזאת.

והיה ה' לי לאלהים - שיסייעני בכל מעשי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם. מִן הַחֳלָאִים הַמַּעֲבִירִים גַּם כֵּן אֶת הָאָדָם, וְהוּא רוּחַ רָעָה שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים. אָז יִהְיֶה ה' לְדַיָּן אִם לֹא אֶעֱבְדֵהוּ בְּכָל כֹּחִי, וְהַוָּא"ו כְּמוֹ זֹאת מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם הִנֵּה. כְּלוֹמַר, הִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הַמְרַחֵם יִהְיֶה לִי לֵאלֹהִים וְיִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַדִּין.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים. קִבֵּל עָלָיו בְּנִדְרוֹ לַעֲבוֹד אֶת ה׳ מֵאַהֲבָה וְלֹא מִיִּרְאָה, כִּי הָעוֹבֵד מִיִּרְאָה נִקְרָא עוֹבֵד אֱלֹהִים, הַיְינוּ לְמִדַּת הַדִּין אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הוּא יָרֵא, וְהָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה נִקְרָא עוֹבֵד ה׳, כִּי אַהֲבָה וְרַחֲמִים עִנְיָן אֶחָד. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״. וְאִם תִּרְצֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהַתְחָלַת הַנֶּדֶר מִן ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת״ כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ״י, אָמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי״, שֶׁלֹּא יָדוּן אוֹתִי בְּמִדַּת הַדִּין לְבַד, אֶלָּא יְצָרֵף גַּם שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים אֶל שֵׁם אֱלֹהִים. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״, יְצָרְפוֹ אֶל שֵׁם אֱלֹהִים, אָז ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת״ וְגוֹ׳.

וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (ע ד) דָּרַש ״אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי״, הַיְינוּ מִן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת, וְהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע, וְאַסְמְכוּהָ אַקְרָא. נִרְאֶה שֶׁגַּם מִדְרָשׁ זֶה רָצָה לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ: וְכִי הָיָה יַעֲקֹב מְסֻפָּק בְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ ״כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי״ (בראשית כח:טו), בִּלְשׁוֹן ״אִם״ הוֹרָה כְּאִלּוּ אָמַר ״אִם אֶעֱשֶׂה אוֹ לֹא אֶעֱשֶׂה״, וְזֶה תָּלוּי בַּדָּבָר אִם לֹא יִגְרוֹם הַחֵטְא. עַל כֵּן אָמַר ״אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי״ מִן הַחֵטְא, וּפֵרַט אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין אֵלּוּ, כִּי הֵמָּה הָיוּ סִבַּת חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. עַל כֵּן אָמַר שֶׁאִם יִשְׁמוֹר אוֹתוֹ ה׳ מִן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, אָז ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים״ (בראשית כח:כב). וּמִכְּלַל הֵן נִשְׁמַע לָאו, כִּי אִם לֹא יִשָּׁמְרוּ מִן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, אָז לֹא יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, כִּי יֶחֱרַב בַּעֲבוּרָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים. וְעַד עַתָּה אֵינוֹ לֵאלֹהִים חַס וְשָׁלוֹם. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְּסוּל בְּזַרְעִי, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן רָמוּז דָּבָר זֶה בְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְעוֹד הַבְטָחָה זוֹ תָּמִיד הִיא תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת, וְאֵימָתַי יִהְיֶה קֵץ הַגְּבוּל לַעֲשׂוֹת הָאֶבֶן מַצֵּבָה. וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיִּתְיַחֵד אֵלָיו שֵׁם ה׳ לֵאלֹהִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְיַחֵד עַל אֲבוֹתָיו (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק״, גַּם יֵאָמֵר עָלָיו ״אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״, וְהוּא אָמְרוֹ לִי לֵאלֹהִים פֵּרוּשׁ: לִי בְּיִחוּד. וְדָבָר גָּדוֹל דִּבֵּר יַעֲקֹב בָּזֶה, וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב (בראשית לג:כ) ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאַחַר כָּךְ שִׁלֵּם נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדַר לַעֲשׂוֹת אֶבֶן הַזֹּאת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל