בְּרֵאשִׁית כ״ח · כ׳

וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יעקב נודר נדר: אם יהיה אלוהים עמו, ישמרהו בדרך אשר הוא הולך, וייתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש. רש״י מסביר שיעקב מבקש שה׳ ישמור לו את ההבטחות שהבטיחו - ״והנה אנוכי עמך״, ״ושמרתיך בכל אשר תלך״ - שהתנאי אינו ספק בה׳ אלא בקשה שלא יגרום החטא. הרמב״ן מסכים עם רש״י ומסביר שטעם התנאי הוא החשש שמא יגרום החטא לביטול ההבטחה. אונקלוס מתרגם ״אם יהיה אלוהים עמדי״ - אם יהא מימרא דה׳ בסעדי. הפסוק פותח את נדר יעקב, שבו הוא מבקש שההבטחות שקיבל בחלום יתקיימו: ליווי ה׳, שמירה בדרך, וסיפוק צרכיו הבסיסיים של לחם ובגד. הנדר מבטא את ענוותנותו של יעקב, שאינו מבקש עושר אלא רק את צרכיו ההכרחיים ואת שמירת ה׳ בדרכו הארוכה.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אם יהיה אלהים עמדי. אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ:

ושמרני. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

ונתן לי לחם לאכל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, וְהַמְבַקֵּשׁ לֶחֶם הוּא קָרוּי נֶעֱזָב, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם (תהילים ל"ז):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְקַיִּים יַעֲקֹב קְיָם לְמֵימָר אִם יְהֵא מֵימְרָא דַּיְיָ בְּסַעְדִי וְיִטְרִינַנִּי בְּאָרְחָא הָדֵין דִּי אֲנָא אָזֵל וְיִתֶּן לִי לַחֲמָא (נ''י לְחֵם) לְמֵיכַל וּכְסוּ לְמִלְבָּשׁ

Onkelos Genesis

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ח:כ') אִם יִשְׁמֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחַנִי. וְטַעַם הַתְּנַאי, שֶׁלֹּא יִגְרֹם הַחֵטְא. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ו:ב'), רַב הוּנָא בְּשֵׁם ר' אַחָא, כְּתִיב "הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" וּכְתִיב "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי", אֶלָּא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְיִתָּכֵן עוֹד עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁאֵין הַסָּפֵק בַּדָּבָר, אֲבָל בְּכָל הֶעָתִיד יֹאמַר הַכָּתוּב כֵּן, כְּמוֹ "עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי", וְכֵן "וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר לו ד), אִם יָבֹא הָעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַתְּנַאי אָז יִתְקַיֵּם הַמַּעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר בְּבוֹאוֹ:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי. לְהָסִיר מֵעָלַי כָּל מֵעִיק וּמוֹנֵעַ הַמַּעֲבִיר אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מא.): שְׁלֹשָׁה מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ - גּוֹיִם, וְרוּחַ רָעָה, וְדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת.

וּשְׁמָרַנִי. מִן רָעֵי גּוֹיִם הַמִּתְקוֹמְמִים וּמַכְרִיחִים.

וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל. שֶׁלֹּא יַכְרִיחֵנִי הָעֲנִיּוּת לַעֲבוֹר עַל דַּעְתִּי וְעַל דַּעַת קוֹנִי:

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וידר יעקב נדר וא״‎ת הא אמרינן טוב מזה שאינו נודר כל עיקר. אלא י״‎ל לאמר כתיב, להורות לדורות שיהיו נודרים בעת צרתם כמו שהוא נדר בשעת הדחק.

אם יהיה אלקים עמדי ירא היה פן יגרום החטא. ויש מפרשים אותו לשון שבועה כלומר כן יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך וגו'.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וְגוֹ׳. חָלִילָה לוֹמַר שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְסֻפָּק בְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״ (בראשית כח:טו). אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן הוּא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בִּקֵּשׁ כְּלָל עַל שְׁמִירַת הַגּוּף, שֶׁכְּבָר הֻבְטַח בּוֹ, אֶלָּא בִּקֵּשׁ עַכְשָׁיו עַל שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ מִן הַחֵטְא. וְהָעֵד עַל זֶה כִּי בְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״, וְיַעֲקֹב אָמַר ״וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ״, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וּשְׁמָרַנִי בְּכֹל אֲשֶׁר אֵלֵךְ״. גַּם מִלַּת ״אָנֹכִי״ מְיֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר ״וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה״ (בראשית כח:טו), תָּלָה הַהֲשָׁבָה בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲקֹב אָמַר ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי״ (בראשית כח:כא), תָּלָה הַהֲשָׁבָה בְּעַצְמוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר ״אֶל הָאֲדָמָה״, וְיַעֲקֹב אָמַר ״אֶל בֵּית אָבִי״. מִכָּל הַשִּׁנּוּיִים הָאֵלּוּ נוּכַל לִלְמֹד שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם עַל שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ מִן הַחֵטְא, כִּי זֶה דָּבָר הַתָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל אָדָם וְצָרִיךְ גַּם עֵזֶר אֱלֹהִי, שֶׁכֵּן הִתְפַּלֵּל דָּוִד וְאָמַר (תהלים קיט לז) ״הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא״. לְכָךְ הִזְכִּיר בִּשְׁמִירַת הַגּוּף ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״, הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״כֹּל״, כִּי כָל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה וַהֲלִיכָתוֹ בִּדְרָכִים רַבִּים. אָמְנָם הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֵינוֹ כִּי אִם אֶחָד, עַל כֵּן אָמַר ״וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה״, כְּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע אֶל אֵיזוֹ דֶּרֶךְ מְיוּחָד אֲשֶׁר יֹאמַר עָלָיו כִּי הוּא זֶה, וְהוּא דֶּרֶךְ ה׳ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. כִּי כְּבָר אָמַר ״אָכֵן יֵשׁ ה׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה״ (בראשית כח:טז), כִּי מִשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה, עַל כֵּן אָמַר ״הַזֶּה״ כְּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע עַל דָּבָר שֶׁהוּא לְפָנָיו, וְהוּא בֵּית אֱלֹהִים אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ דּוֹרְכִים דֶּרֶךְ סְלוּלָה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי שֶׁהַהֲלִיכָה בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה תָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל אָדָם, עַל כֵּן הוֹסִיף מִלַּת ״אָנֹכִי״, וְאָמַר ״אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ״, כִּי בִּי תָּלוּי הַדָּבָר בְּצֵרוּף הָעֵזֶר הָאֱלֹהִי אֲשֶׁר עָלָיו אָמַר ״וּשְׁמָרַנִי״. וּלְכָךְ אָמַר ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם״, שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, וְתָלָה הַהֲשָׁבָה בְּעַצְמוֹ כִּי הַדָּבָר תָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ כָּאָמוּר. וּבְעִנְיַן שְׁמִירַת הַגּוּף אָמַר ״וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה״, כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֵינֵי ה׳ דּוֹרֵשׁ בָּהּ תָּמִיד (דברים יא:יב), עַל כֵּן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ שְׁמִירָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִבָּאָרֶץ, לְפִיכָךְ לֹא הֻצְרַךְ הַבְטָחָה כִּי אִם שֶׁיְּשִׁיבוֹ אֶל הָאֲדָמָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְבוֹאוֹ אֶל הָאֲדָמָה הֲרֵי הוּא נִשְׁמָר מֵאֵלָיו. אֲבָל בְּעִנְיַן הַשְּׁמִירָה מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא יִלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן, וְלָאו דַּוְקָא לָבָן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ לֹא טוֹב עָשָׂה בְּעַמָּיו, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יִלְמֹד גַּם מִדַּרְכֵי הָאֱמֹרִי, עַל כֵּן אָמַר ״אֶל בֵּית אָבִי״, כִּי אָז יִנָּצֵל מֵחֲשָׁשׁ זֶה שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִדַּרְכֵי הָרְשָׁעִים.

וְהִטִּיל בֵּין הַדְּבָקִים תְּנַאי, ״וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ״, כִּי הַשְּׁמִירָה מִן הַחֵטְא הוּא שֶׁלֹּא יִלְמוֹד מִדַּרְכֵי הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ אַחֵר אֲשֶׁר עַל פִּיו יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע, וְהוּא הָעוֹשֶׁר הַמְעַוֵּר עֵינֵי בְּעָלָיו וּמוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כִּי לֹא לְחִנָּם בִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה וְאָמַר (משלי ל ח) ״רֵשׁ וָעוֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״. עַל כֵּן אָמַר גַּם יַעֲקֹב שֶׁיִּמְנָעֵהוּ ה׳ מִן זָהָב וְרֹב פְּנִינִים, אֶלָּא יִתֶּן לוֹ לֶחֶם כְּדֵי לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד כְּדֵי לִלְבּוֹשׁ, דְּהַיְנוּ הַהֶכְרֵחִי וְלֹא יִתֵּן לוֹ מוֹתָרוֹת. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁהִזְכִּיר ״לֶאֱכוֹל״ וְ״לִלְבּוֹשׁ״, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וְנָתַן לִי לֶחֶם וּבֶגֶד״, וְכִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁיִּלְבַּשׁ הַלֶּחֶם וְיֹאכַל הַבֶּגֶד עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ ״לֶחֶם לֶאֱכוֹל״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָצָה לִשְׁלוֹל בָּזֶה שֶׁלֹּא יִתֶּן לוֹ לֶחֶם יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילָתוֹ, וּבֶגֶד יוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכּוֹ, וְיִנָּצֵל מִן הַחֵטְא. עַל כֵּן אָמַר מִיָּד ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי״, כִּי בִּתְנַאי זֶה אוּכַל לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י.

Vocalized Edition

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר. פֵּירוּשׁ שֶׁהוֹצִיא הַנֶּדֶר בִּשְׂפָתָיו, כִּי זוּלַת זֶה נֶדֶר בַּלֵּב אֵינוֹ נֶדֶר.

אִם יִהְיֶה וְגוֹ׳. ״אִם״ זֶה תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא פרק ד׳ משנה ה׳) בַּפְּסוּקִים (שמות כא:ל) ״אִם כֹּפֶר״, ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה״ (שמות כב:כד), שֶׁאֵינוֹ סָפֵק אֶלָּא וַדַּאי, וּכְאִלּוּ אָמַר ״כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה זֶה״ וְגוֹ׳ (מכילתא סוף פרשת יתרו).

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אִם תַּסְכִּים מִדַּת הַדִּין עַל הַדָּבָר, וְהוּא אָמְרוֹ אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים, כִּי לֹא דִּבֵּר אֵלָיו אֶלָּא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב וְגוֹ׳ הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ״, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי מִדַּת הָרַחֲמִים תַּסְכִּים לְהֵיטִיב וּמִדַּת הַדִּין תְּעַכֵּב בַּדָּבָר, לָזֶה אָמַר ״אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳:

Vocalized Edition