וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃

ופרצת. וְחָזַקְתָּ, כְּמוֹ וְכֵן יִפְרֹץ:

וִיהוֹן בְּנָיךְ סַגִּיאִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא וְתִתְקֵף לְמַעַרְבָא וּלְמַדִינְחָא וּלְצִפּוּנָא וּלְדָרוֹמָא וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילָךְ כָּל זַרְעֲיַת אַרְעָא וּבְדִיל בְּנָיךְ

ופרצת. כמו ורבית וכן "ויפרוץ האיש" (בראשית ל מג):

ונברכו - לשון מבריך ומרכיב. כלומר: יתערבו במשפחתך משפחות האדמה שהרי משקל רפי הוא וכבר פירשתיו בפ' לך לך.

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ. אַחַר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כְּעִנְיַן "וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לָעוֹבְרִים" (ישעיהו נא:כג). וְזֶה שֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אָז תִּפְרוֹץ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ בְּכָל צַד יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וְנֶגְבָּה, כִּי אָמְנָם תְּשׁוּעַת הָאֵל הָעֲתִידָה תִּהְיֶה אַחַר רֹב שִׁפְלוּת יִשְׂרָאֵל הַהֹוֶה הַיּוֹם בְּגָלוּתָם אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כַּנָּהָר, חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יָבֹא כַנָּהָר צָר" וְסָמִיךְ לֵיהּ "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיהו נט:יט-כ).

וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. כְּעִנְיַן "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם" (ישעיהו סא:ו).

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ. וְיִפְרְצוּ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (רבה איכה ב ז) כְּשֶׁהָרָעָה בָּאָה אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ כִּי אִם יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב ג) ״וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה״, וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ כִּי אִם יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יד ז) ״בְּשׁוּב ה׳ (אֶת) שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּפָרַצְתָּ״, כִּי מִצַּד שֶׁיַּעֲקֹב לְבַדּוֹ מַרְגִּישׁ בְּטוֹבָתָם, לְכָךְ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא הַפּוֹרֵץ.

וְעִנְיַן עֲפַר הָאָרֶץ, נִרְאֶה שֶׁעַל גָּלוּת מִצְרַיִם בָּאָה נְבוּאָה זוֹ, כִּי בַּזְּמַן הַהוּא אָמְרוּ רז״ל (סוטה יא:) שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים חוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכט ג) ״עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים״, וְהָיוּ בָּאִים לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים כוּ׳. נִמְצָא שֶׁסִּבַּת רִבּוּיָם הָיָה בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ כַּעֲפַר הָאָרֶץ שֶׁחוֹרְשִׁים עַל גַּבָּהּ, כָּךְ חָרְשׁוּ עַל גַּבָּם, וּבְסִבָּה זוֹ יִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מַמָּשׁ. וְהָיוּ כָּל כָּךְ רַבִּים עַד שֶׁהָיָה בָּהֶם כְּדֵי חֲלוּקָּה לְאַרְבָּעָה דְגָלִים לְכָל רוּחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״ וְגוֹ׳. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כג י) ״מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל״, וְתַרְגּוּמוֹ ״מֵאַרְבַּע מַשְׁרְיָתָא״, לוֹמַר לְךָ שֶׁזָּכוּ לְאַרְבָּעָה דְּגָלִים מִצַּד הֱיוֹת יַעֲקֹב כְּעָפָר זֶה שֶׁהַכֹּל חוֹרְשִׁים עָלֶיהָ.

דָּבָר אַחֵר, ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר״ בִּזְכוּת הָעִנּוּי שֶׁיִּהְיוּ כְּעָפָר זֶה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים עָלֶיהָ, יִפְרְצוּ וְיִרְבּוּ. כִּי כָל מִי שֶׁהָיָה בְּעִנּוּי ״פֶּן יִרְבֶּה״ הָיָה בִּשְׂכַר ״כֵּן יִרְבֶּה״. דָּבָר אַחֵר, בִּזְכוּת הָעֲנָוָה בְּאַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית יח כז) ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, יִזְכּוּ לִפְרֹץ לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז יא) ״וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ״. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשׁוֹמְרֵי שַׁבָּת ״וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ״ (ישעיה נח יד), דְּהַיְינוּ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הָאֲמוּרָה כָּאן, לְכָךְ אָמַר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאָרֶץ צְרִיכָה לִשְׁבֹּת שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳״, כָּךְ זַרְעֲךָ יִשְׁבְּתוּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבִזְכוּת זֶה יִפְרְצוּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְגוֹ׳.

וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה. מַה שֶּׁהִזְכִּיר הָרוּחוֹת הַמַּקְבִּילִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְלֹא הִזְכִּירָן כְּסִדְרָן, לְפִי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָש (עיין מדרש תהלים מד ב) אֵין הַתְּשׁוּעָה בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד כו) ״כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ״ וְגוֹ׳, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ״קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ״. וְטַעַם שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינָן בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת אָז אֵינָן תּוֹלִין בִּטְחוֹנָם בַּה׳ וְחוֹשְׁבִים תַּחְבּוּלוֹת לְהִנָּצֵל מִפַּח יָקוּשׁ עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת, וְעַל כֵּן רִחַק ה׳ אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה, כִּי לֹא בָּטְחוּ בִּתְשׁוּעַת ה׳. אַךְ כְּשֶׁיִּרְאוּ כִּי אָזְלַת יָד הִשְׁתַּדְּלוּתָם וְאֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, אָז עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֶל ה׳ לִקְרֹא אֵלָיו בְּעֵת הַצַּר לָהֶם וַה׳ שׁוֹמֵעַ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַתְּשׁוּעָה בָּאָה דֶּרֶךְ בְּרִיחָה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, דְּהַיְנוּ מִן תַּכְלִית הַשִּׁפְלוּת אֶל תַּכְלִית הַמַּעֲלָה. וּלְפִי שֶׁכְּפִי הַטֶּבַע לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר שֶׁיַּעֲלוּ מִשֵּׁפֶל מַצָּבָם אֶל רוּם מְעוֹנָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר לְיַעֲקֹב בְּמַרְאָה זוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ. כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשָׁם, בְּאוֹתוֹ זְמַן ״וּפָרַצְתָּ״, רוֹצֶה לוֹמַר יַעֲלֶה הַפּוֹרֵץ לִפְנֵיהֶם לְהַעֲלוֹתָם אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלָה. וְאִם תֹּאמַר, אַף אִם יַעֲלוּ מִן הַשִּׁפְלוּת אֶל אֵיזוֹ מַעֲלָה, מִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבְרְחוּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא בְּהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט, כִּנְבוּאַת דָּנִיֵּאל (דניאל יא לד), תַּלְמוּד לוֹמַר ״יָמָּה וָקֵדְמָה״, כִּי שְׁנֵי רוּחוֹת אֵלּוּ מַקְבִּילִין וְהֵם הַפְכִּיִּים, כִּי בַּמִּזְרָח לְעוֹלָם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּבַמַּעֲרָב לְעוֹלָם שְׁקִיעָתָהּ. וְאַחַר שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה הֶעֱרֵב שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל״ (בראשית מט כז), בְּאוֹתוֹ זְמַן שְׁקִיעָה יִבְרְחוּ לַקָּצֶה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לִהְיוֹת כִּסְאָם כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזֶּה יִהְיֶה דַּוְקָא אִם יִהְיוּ כְּרוּחַ מַעֲרָבִי, שֶׁאַף אִם הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת שָׁם, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהּ גַּם זְרִיחָה בְּאוֹתוֹ רוּחַ קְצָת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם זְרִיחָה מְעַט מִשָּׁם יַעֲלוּ לִהְיוֹת כְּרוּחַ מִזְרָחִי, כִּי גַּם שָׁם אֵין הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת לְעוֹלָם כְּמוֹ בִּתְקוּפַת טֵבֵת, כָּךְ לֹא תַּתְמִיד שְׂרָרָתָם. תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָפֹנָה וָנֶגְבָּה״, כִּי אַף אִם יִהְיוּ כְּרוּחַ צְפוֹנִי זֶה שֶׁבּוֹ ״צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ״ (ישעיהו ה ל) וְאֵין בּוֹ אוֹרָה כְּלָל, כָּךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נֶעְדְּרֵי הָאוֹרָה לְגַמְרֵי, מִשָּׁם יַעֲלוּ אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לִהְיוֹת כְּרוּחַ דְּרוֹמִי זֶה שֶׁנִּקְרָא כֵּן עַל שֵׁם ״דָּר רוּם״, כִּי לְעוֹלָם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ הוּא שָׁם וְדָר בְּרוּמוֹ, כָּךְ תַּתְמִיד זְרִיחַת שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס כ) ״לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ״, וְיָדוּרוּ לְעוֹלָם בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְזֶה הַבְטָחָה עַל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה.

וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת וְגוֹ׳. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲרָם שֶׁנִּתְבָּרְכוּ בוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שֶׁקּוֹדֶם בָּא יַעֲקֹב הָיוּ מְדוּחָקִים לַמַּיִם, וְכֵיוָן שֶׁבָּא נִתְבָּרְכוּ בַמַּיִם, וְכֵן גַּם כֵּן בְּמִצְרַיִם מֵעֵת שֶׁיָּרַד נִתְבַּטְּלָה גְּזֵרַת הָרָעָב, וְנִתְבָּרְכוּ לְרַגְלוֹ.

וְאָמְרוֹ וּבְזַרְעֶךָ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיְתָה בִּרְכַּת שִׁבְעִים אוּמּוֹת וְקִיּוּמָם בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין שִׁבְעִים פָּרִים בֶּחָג (סוכה נה:), וּבַגָּלֻיּוֹת גַּם כֵּן קִיּוּם הָאוּמּוֹת וּסְמִיכָתָם הִיא יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שיר השירים א:ו) ״שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים״ וְגוֹ׳:

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז כָּל הַפָּרָשָׁה תִּרְמֹז עִנְיַן הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהִתְחִילוּ לוֹמַר בָּהּ רַזַ״ל (זהר חלק א׳ קמ״ז): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב הִיא הַנֶּפֶשׁ בְּצֵאתָהּ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְנִקְרָא יַעֲקֹב עַל שֵׁם יֵצֶר הָרָע הַכָּרוּךְ בַּעֲקֵבָיו.

וְאָמְרוֹ מִבְּאֵר שָׁבַע - מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ הַנְּשָׁמוֹת יִקָּרֵא בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְשָׁבַע יִרְמֹז אֶל שְׁבוּעַת ה׳ אֲשֶׁר תִּשָּׁבַע הַנֶּפֶשׁ בְּצֵאתָהּ שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר עַל דְּבַר תּוֹרָה (נדה ל:).

וְאָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה - עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) כִּי יֵצֶר הָרַע יִכָּנֵס בָּאָדָם בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, דִּכְתִיב (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח״ וְגוֹ׳.

וְאָמְרוֹ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל לַה׳ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלֹּא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ.

וְאָמְרוֹ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג כֵּן עַד לֶכְתּוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:ד): ״אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ״.

וְאָמְרוֹ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב וְכוּ׳, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב (תהלים ד:ה) ״אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם״. וְהוּא אָמְרוֹ ״מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם״, פֵּרוּשׁ בִּנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה. גַּם יִתְיַחֵס לָהֶם אַבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁבָּהֶם נִסְקָל וְנִרְגָּם יֵצֶר הָרַע וְכֹחוֹתָיו, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה כא.) תּוֹרָה מַצֶּלֶת מִיֵּצֶר הָרַע בֵּין בִּזְמַן שֶׁעוֹסֵק בָּהּ בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ.

וְאָמְרוֹ וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו יְכֻוָּן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אִם לֹא נִצְּחוֹ - יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל מִשְׁכַּבְכֶם״ (תהלים ד:ה).

וְאָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא יְכַוֵּן לְמַה שֶׁסִּיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לֹא נִצְּחוֹ - יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב שְׁכִיבָה הַיְּדוּעָה בַּמָּקוֹם הַיָּדוּעַ, דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי.

וְאַחַר כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ מֻבְטָח הוּא שֶׁיְּנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וּמֵעַתָּה מְבַשְּׂרוֹ הַכָּתוּב שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְעָנָף מֵעַנְפֵי הַנְּבוּאָה שֶׁיִּגָּלֶה ה׳ אֵלָיו בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ, וְצֵא וּלְמַד חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל ר׳ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ הַמּוּבָאִים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א׳ קלט ובזהר חדש לך לך כה:).

וְהַסֻּלָּם הוּא סוֹד נֶפֶשׁ אָדָם, וְלֶהֱיוֹת שֶׁבְּצֵאת נֶפֶשׁ מֵאָדָם בְּשָׁכְבוֹ לֹא תֵעָקֵר בְּהֶחְלֵט מִגּוּפוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא חֵלֶק מִמֶּנָּה בַּגּוּף, וְהוּא אָמְרוֹ מֻצָּב אַרְצָה וְחֵלֶק מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהָעֵד עַל זֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָשֵׁן יָקִיץ עַל יְדֵי הִתְנוֹעֲעוּת הַגּוּף הַיָּשֵׁן, וְאִם נֶפֶשׁ הָאָדָם נִפְרְדָה וְהָלְכָה לָהּ לֹא תַּרְגִּישׁ בְּהִתְנוֹעֲעוּת הַגּוּף, אֶלָּא וַדַּאי כִּי מֻצֶּבֶת אַרְצָה וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין מַפְסִיק בֵּינָהּ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, כֵּיוָן שֶׁיֵּצֶר הָרַע בָּאָדָם אַיִן, תַּגִּיעַ הַנְּשָׁמָה לַשָּׁמַיִם.

וְאָמְרוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְגוֹ׳, יִרְמֹז אֶל בְּחִינַת מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיַעֲלֶה בְּאֶמְצָעוּתָהּ אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן, וְהֵם נִקְרָאִים בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ י״ח) מַיִין נוּקְבִּין, לָהֶם יִקָּרֵא מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וְכֵן הוּא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פרק ד׳) הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קָנָה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וּבַעֲלוֹת אֵלּוּ יֵרְדוּ מַיִין דְּכוּרִין, כִּי בְּהִתְעוֹרְרוּת הַתַּחְתּוֹנִים יִתְעוֹרְרוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְהַשְׁפִּיעַ אוֹרוֹת נוֹרָאִים בְּסוֹד נִשְׁמָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹרְדִים בּוֹ.

וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב, פֵּרוּשׁ שֶׁמִּמַּדְרֵגָה זוֹ יַעֲלֶה לַנְּבוּאָה עַצְמָהּ, וְלֹא בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ אֶלָּא תִּגָּלֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות תשובה פרק ה) עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הוּשְׁלַל אֶחָד מֵהֶם מֵהַנְּבוּאָה, וְכֻלָּן מֻכְשָׁרִים לְדָבָר זֶה: