בְּרֵאשִׁית כ״ו · ז׳

וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽוא׃

במילים פשוטות

אנשי המקום שאלו על אשתו, ויצחק אמר ״אחותי היא״, כי ירא לומר ״אשתי״ פן יהרגוהו אנשי המקום על רבקה שהייתה טובת מראה. רש״י מבאר ש״לאשתו״ פירושו על אשתו, כלומר בעניין אשתו, כמו שאמר אברהם ״אמרי לי אחי הוא״. אבן עזרא מסכים ומפרש ״לאשתו״ - בעבור אשתו, ומעיר שחסרה בכתוב מילת ״כי אמר״ לפני ״פן יהרגוני״. הכתוב מספר שיצחק חזר על מעשה אביו מחשש לחייו, ומדגיש את יופייה של רבקה כסיבה לחששו, מעשה החוזר על דפוס שקרה כבר עם שרה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לאשתו. עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ אִמְרִי לִי אָחִי הוּא (בראשית כ׳:י״ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּשְׁאִילוּ אֲנָשֵׁי אַתְרָא (עַל עֵיסַק אִתְּתֵהּ) לְאִתְּתֵהּ וַאֲמַר אֲחָתִי הִיא אֲרֵי דְחִיל לְמֵימַר אִתְּתִי דִּלְמָא יִקְטְּלֻנַּנִי אֲנָשֵׁי אַתְרָא עַל רִבְקָה אֲרֵי שַׁפִּירַת חֵיזוּ הִיא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לאשתו. בעבור אשתו כמו "פן יאמרו לי" (שופ' ט נד),

כי ירא פועל עבר, וכן "ויהי כי זָקֵן יצחק" (בראשית כז א), ותחסר מלת "כי אמר" פן יהרגוני, וכן "כי הפרני אלהים" (בראשית מא נב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִיא וְעַל הַבָּנִים לֹא שְׁאָלוּהוּ, כִּי יֹאמַר בְּנֵי אִשָּׁה אַחֶרֶת הֵם לוֹ:

מקור: ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וישאלו אנשי המקום לאשתו מה שלא נלקחה רבקה לאלתר כמו שנלקחה שרה היינו לפי שהוכיחם אברהם כבר כדאמרינן לעיל בפרשת וירא שאמר להם אכסנאי שבא לעיר וכו'

פן יהרגני אבל אברהם לא היה ירא לסוף הדברים לומר אשתי היא כי היו יראים אותו מפני מלחמת אמרפל וחביריו שנצחם. אבל את יצחק לא היו יראים, לכך נתירא יצחק.

כי טובת מראה היא ולא כתיב מאד לפי שילדה אבל קודם שילדה בפרשת חיי כתיב בה מאד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל