בְּרֵאשִׁית כ״ו · ל״ד

וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃

במילים פשוטות

עשו היה בן ארבעים שנה ולקח לאישה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החתי. רש״י ממשיל את עשו לחזיר: כשם שהחזיר בשוכבו פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור, כך עשו גזל וחמס והראה עצמו כשר, וכאן בן ארבעים דימה עצמו לאביו שנשא בן ארבעים. אבן עזרא מעיר ש״יהודית״ הוא שם, וש״בשמת״ היא עדה שיש לה שני שמות. הכתוב מספר שעשו נשא נשים מבנות כנען בגיל ארבעים, ובכך מכין את הרקע למרירות שגרמו נשים אלו ליצחק ולרבקה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בן ארבעים שנה. עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר (תהילים פ'), הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר; כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים; כָּל מ' שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צָד נָשִׁים מִתַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָם, כְּשֶׁהָיָה בֶּן מ' אָמַר אַבָּא בֶּן מ' שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה, אַף אֲנִי כֵן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה עֵשָׂו בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין וּנְסִיב אִתְּתָא יָת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי חִתָּאָה וְיָת בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן חִתָּאָה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יהודית. שם ולא הוליד ממנה:

ובשמת. היא עדה ויש לה שני שמות, ובמקרא נמצאין למאות כן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויהי עשו בן ארבעים שנה - ואז היה יצחק בן מאה כי בן ששים היה בלדת רבקה אותם. להודיענו בא מה שכתב אחריו ויהי כי זקן יצחק ויקח אשה את יהודית כו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְלֹא חָשַׁשׁ יִצְחָק לְהַשִּׂיא לוֹ וּלְאָחִיו נָשִׁים הֲגוּנוֹת.

וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי. וְלֹא הִקְפִּיד יִצְחָק עַל נִשּׂוּאֵי הַחִתִּיּוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל