וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהֹוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃

יצחק העתיק משם וחפר באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ואמר ״כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ״. רש״י מבאר ״ופרינו בארץ״ כתרגומו - ונרבה בארץ. רשב״ם מסביר ש״לא רבו עליה״ מפני שהתרחק ממרעיתם, שכן נאמר ״ויעתק משם״. הכתוב מספר על הבאר השלישית שסביבה שרר שלום, ויצחק הודה לה' על שהרחיב לו מקום. השם ״רחובות״ מבטא את תחושת המרחב וההקלה לאחר המריבות הקודמות, ואת ברכת הפרייה והרבייה שיצחק ראה בכך כמתקיימת בו.