בְּרֵאשִׁית כ״ו · י״ז

וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃

במילים פשוטות

יצחק הלך משם ויחן בנחל גרר וישב שם. רש״י מבאר ש״בנחל גרר״ פירושו רחוק מן העיר. הרמב״ן מרחיב ומבאר את סדר המעשים: יצחק חנה בנחל גרר הרחוק מן העיר, ושם שב וחפר את בארות המים שחפרו בימי אברהם אביו והפלשתים סתמום. הכתוב מספר שיצחק לא נכנס למחלוקת חזיתית עם אנשי גרר, אלא התרחק מן העיר וחנה בנחל, כדי לחיות בשלווה. משם ימשיך לחפור מחדש את בארות אביו ולתת להן שמות, בהמשך הפרשה.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בנחל גרר. רָחוֹק מִן הָעִיר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲזַל מִתַּמָּן יִצְחָק וּשְׁרָא בְנַחֲלָא דִּגְרָר וִיתֵב תַּמָּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

בְּנַחַל גְּרָר רָחוֹק מִן הָעִיר. וַיָּשָׁב וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וּפְלִשְׁתִּים סִתְּמוּם קֹדֶם שֶׁנָּסַע יִצְחָק מִגְּרָר חָזַר וַחֲפָרָן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ו:י"ח). וְנִרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁהֵם הַבְּאֵרוֹת הַנִּזְכָּרִים כָּאן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כ"ו:ט"ו) "סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר". וְזֶה אֵינֶנּוּ כֵן, כִּי הֵיאַךְ יִתְּנוּ לוֹ הֵם רְשׁוּת וְהֵם אָמְרוּ "תַּקָּלָה הֵם לָנוּ מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת", אֲבָל הֵם אֲחֵרִים בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי נַחַל גְּרָר שֵׁם מָקוֹם, אוֹ שֶׁהַנַּחַל נִמְשָׁךְ מִגְּרָר אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְכַאֲשֶׁר קִנְּאוּ בוֹ פְּלִשְׁתִּים, הֵם הַשָּׂרִים אֲשֶׁר בִּגְרָר מְדִינַת הַמֶּלֶךְ, סִתְּמוּ הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר לוֹ מִיְּרֻשַּׁת אָבִיו בִּגְבוּל עִיר גְּרָר, וְהַמֶּלֶךְ שִׁלְּחוֹ מֵעִיר מוֹשַׁב כִּסְאוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, וְאוּלַי אֵינֶנָּה מִמַּלְכוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְשָׁם בְּאֵרוֹת אֲחֵרִים שֶׁחָפַר אַבְרָהָם שֶׁגָּר בַּמָּקוֹם הַהוּא יָמִים רַבִּים, וּפְלִשְׁתִּים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר מֵת אַבְרָהָם וְיִצְחָק לֹא יָשַׁב שָׁם סִתְּמוּם, וְלֹא לְשִׂנְאָתוֹ רַק בִּימֵי אַבְרָהָם לֹא רָצוּ לְסַתְּמָם מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ, כִּי אָמְרוּ אוּלַי יָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, וְלָכֵן שָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אוֹתָם בַּנַּחַל, וְרוֹעֵי נַחַל גְּרָר רָבוּ עִמּוֹ לֵאמֹר לָנוּ הַמַּיִם. וְהַטַּעַם "לֵאמֹר", הִנֵּה הַבְּאֵר בַּנַּחַל וּמֵימֵי הַנַּחַל הֵם אֲשֶׁר יִמָּצוּ שָׁם, וּמִתַּמְצִיתָם יִמָּלֵא הַבּוֹר וְהַנַּחַל יִתְמַעֵט בָּהֶם, וְהִנֵּה הֵם שֶׁלָּנוּ. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר הַכָּתוּב "וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים", לֵאמֹר כִּי הָיָה מָקוֹר נוֹבֵעַ מַיִם חַיִּים, אֵין מֵימָיו מִן הַנַּחַל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ מְרִיבָיו:

מקור: ספריא · CC BY

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר. כִּי לֹא רָצָה לַעֲקוֹר אֶת דִּירָתוֹ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בְּהֶחְלֵט, לְצַד מִצְוַת הַמֶּלֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא לֵאמֹר (בראשית כו:ג) ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת״. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא לֹא הָיָה בִּכְלַל מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״שְׁכֹן בָּאָרֶץ״, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּס הָיָה מֵהַמֶּלֶךְ אֲדוֹן הָאָרֶץ. וְאוּלַי כִּי עָשָׂה ה׳ כָּכָה לְנִסָּיוֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נְתָנוּהוּ אֲפִלּוּ לָשֶׁבֶת שָׁם כְּאַחַד הָעָם, אִם לֹא יְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה לְאַבְרָהָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל