בְּרֵאשִׁית כ״ה · ה׳

ויתן אברהם וגו'. אָמַר רַ' נְחֶמְיָה בְּרָכָה דִּיאַתִּיקֵי, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְאַבְרָהָם וֶהְיֵה בְּרָכָה, הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיָדְךָ לְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁתִּרְצֶה, וְאַבְרָהָם מְסָרָן לְיִצְחָק (בראשית רבה):

וִיהַב אַבְרָהָם יָת כָּל דִּילֵהּ לְיִצְחָק

וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק. הֶעֱבִיר נַחֲלָה מִכָּל בָּנָיו, כִּי כָּךְ רָצְתָה שָׂרָה בְּאָמְרָהּ ״כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה״ וְגוֹ׳ (בראשית כא:י), וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָהּ וְאָמַר ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב). וּמַה שֶּׁנָּקַט ״כָּל אֲשֶׁר לוֹ״, הַיְינוּ כָּל מַה שֶּׁהִשְׁתַּדֵּל אַבְרָהָם מִכֹּחַ טָרְחוֹ וַעֲמָלוֹ וּבָא לוֹ בְּזֵעַת אַפּוֹ וּבִיגִיעַת כַּפּוֹ, זֶה הַדָּבָר הַמְיוּחָד לוֹ לְעַצְמוֹ, כִּי ״מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי״ (קהלת ב:כה), אֶת הַכֹּל נָתַן לְיִצְחָק. אֲבָל לִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים, דְּהַיְינוּ בְּנֵי הָגָר, כִּי ״פִּלַגְשִׁם״ חָסֵר כְּתִיב, עַל כֵּן נָתַן לָהֶם אוֹתָן מַתָּנוֹת שֶׁקִּבֵּל מִן הַמִּצְרִיִּים עַל יְדֵי שָׂרָה, בְּאָמְרוֹ ״אֲחֹתִי הִיא״ (בראשית יב:יג), וְאָז נָתְנוּ לוֹ מַתָּנוֹת, וְאוֹתָן מַתָּנוֹת נָתַן לִבְנֵי הָגָר הַמִּצְרִית, כִּי דִין הוּא שֶׁמִּמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, וְחָזְרוּ לְמַטַּעְתָּן.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁנָּתַן לְיִצְחָק חֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא נִקְרָא ״אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ״, כִּי מַה שֶּׁבָּחַר אַבְרָהָם לְחֶלְקוֹ הַיְינוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן הוּבְטַח בַּפָּסוּק ״שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד״ (בראשית טו א), וְזֶה נִקְרָא ״אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ״ בְּהֶחְלֵט וְאֵין לְזָרִים אִתּוֹ, לְאַפּוֹקֵי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד הָאָדָם מִן הַדָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד, אֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְּהֶחְלֵט, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּבוֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ. וְכֵן אָמַר מוּנְבַּז (בבא בתרא יא.): ״אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת, אֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: אוֹצָרִי מֻנָּח לָעוֹלָם הַבָּא, מָקוֹם שֶׁאֵין יַד הָאָדָם שׁוֹלֶטֶת שָׁם. וְעוֹד, שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבַּחֲצִי יָמָיו יַעֲזֹב לַאֲחֵרִים חֵיל וְחוֹמָה אֲשֶׁר בָּנָה וַאֲשֶׁר נָטַע, עַל כֵּן אֵין שְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה לוֹ בְּהֶחְלֵט, זוּלַת שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא הוּא לוֹ לְבַדּוֹ. וְחֵלֶק זֶה נָתַן לְיִצְחָק שֶׁיְּקַבֵּל גַּם הוּא חֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי שְׂכַר מִצְוָה לַצַּדִּיקִים בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא. אֲבָל לִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים נָתַן מַתָּנוֹת, דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד, וְהוּא שֶׁיְּקַבְּלוּ חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז י): ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, שֶׁאִם רָשָׁע עוֹשֶׂה אֵיזוֹ מִצְוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מְשֻׁלָּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל זֶה אָמְרָה שָׂרָה בִּנְבוּאָה: ״כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי יִצְחָק״ (בראשית כא י), כִּי לְפוּם רִיהֲטָא נִרְאֶה שֶׁהָיָה לָהּ לוֹמַר סְתָם ״כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה זוֹ מִמְּךָ״, אֶלָּא שֶׁרָצְתָה לוֹמַר בָּזֶה שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁיִּירַשׁ גַּם בֶּן הָאָמָה, אָמְנָם ״לֹא יִירַשׁ עִם בְּנִי״ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, כִּי אֵין הַיְרֻשּׁוֹת שָׁווֹת, כִּי בֶן הָאָמָה יִירַשׁ חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא יג): ״וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ״, דְּהַיְינוּ חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל יִצְחָק יְקַבֵּל חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי, אַחַר שֶׁכְּבָר קִבֵּל יִשְׁמָעֵאל חֶלְקוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ קֵדְמָה״, שֶׁהָיוּ מֻקְדָּמִים בְּקִבּוּל שְׂכָרָם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב (שם כה כו): ״וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו״, שֶׁיַּד מֶמְשַׁלְתּוֹ יֶאֱחֹז בְּסוֹף גְּבוּלוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַנִּרְמָז בֶּעָקֵב שֶׁהוּא סוֹף הָרֶגֶל, לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל גַּאֲוָתוֹ מִן הַשּׁוּק בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָז הַתְחָלַת מֶמְשֶׁלֶת יַעֲקֹב, וְנִמְצָא שֶׁעֵשָׂו מֻקְדָּם בְּקִבּוּל שְׂכָרוֹ. כָּךְ בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים שָׁלַח קֵדְמָה לְהַקְדִּימָם בְּקִבּוּל שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד, לְאַפּוֹקֵי שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אֵין לְשׁוֹן נְתִינָה שַׁיָּךְ בּוֹ.