אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בחצריהם. כְּרַכִּים שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה, וְתַּרְגּוּמוֹ בְּפַצְחֵיהוֹן שֶׁהֵם מְפֻצָּחִים, לְשׁוֹן פְּתִיחָה, כְּמוֹ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ (תהילים צ"ח):
אִלֵּין אִנּוּן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאִלֵּין שְׁמָהַתְהוֹן בְּפַצְחֵיהוֹן וּבִכְרַכֵּיהוֹן תְּרֵין עֲסַר רַבְרְבִין לְאֻמֵּיהוֹן
ובטירותם. ארמונים כמו "טירת כסף" (ש"ה ח ט):
לאמותם. בשורק, מצאנו אמות, ואומים, ולמ"ד לאמותם נוסף כלמ"ד לגוייהם, ואיננו כלמ"ד "בלאמים" (תהלים קמט ז) כי הוא שרש כמו "ולאום מלאום יאמץ" (בראשית כה כג), והטעם שהוא בלמ"ד ובחסרונו שוה והם שני שרשים:
