בְּרֵאשִׁית כ״ד · ו׳

וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אברהם משיב לעבד: הישמר לך פן תשיב את בני לשם. אברהם מבהיר בתקיפות שבשום אופן אין להחזיר את יצחק אל ארץ מולדתו. אבן עזרא מבאר את דקדוק לשון ״הישמר״. בפשט הפסוק, אברהם קובע גבול ברור לשליחות: אם האישה לא תסכים לבוא, העבד יהיה פטור מן השבועה, אך אסור בהחלט להוציא את יצחק מארץ כנען. הדבר קשור לקדושת יצחק ולהבטחת הארץ לזרעו של אברהם. אברהם עומד על כך שיצחק יישאר בארץ שהובטחה לו, ולא ישוב אל המקום שממנו יצא אביו.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר לֵהּ אַבְרָהָם אִסְתַּמַּר לָךְ דִּילְמָא תָתֵיב יָת בְּרִי לְתַמָּן

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כל השמר מלעיל מלשון שמירה. ואשר מלרע לשון שמרים, כמו "השמר והשקט" (ישעי' ז ד) כטעם "ושקט הוא על שמריו" (ירמי' מח יא):

Piotrkow, 1907-1911