וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃

משלחים את רבקה אחותם ואת מניקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו. חזקוני מבאר שהמניקה נזכרת עתה - אף שהייתה עמה בנעוריה - כדי שלא נתמה כשנגיע לפרשת מיתתה מאין באה. אבן עזרא מעיר שהיה מנהג בימים הקדמונים שהמניקה מלווה. בפשט הפסוק, המשפחה משלחת את רבקה לדרכה, ועמה מלווה אותה מניקתה, יחד עם העבד ואנשיו. שילוח רבקה בליווי מניקתה מבטא את הכבוד והדאגה שנהגה בה המשפחה, ואת מנהג התקופה שנערה נכבדת יוצאת לדרך עם אנשי לוויה. הפרשה עוברת כאן משלב ההכרעה וההסכמה אל שלב הפרידה והיציאה למסע חזרה אל ארץ כנען.