בְּרֵאשִׁית כ״ד · ל״ט

אלי לא תלך האשה. אלי כְּתִיב, בַּת הָיְתָה לוֹ לֶאֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְחַזֵּר לִמְצֹא עִלָּה שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַבְרָהָם לִפְנוֹת אֵלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם בְּנִי בָרוּךְ וְאַתָּה אָרוּר וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ:

וַאֲמָרִית לְרִבּוֹנִי מָאִים לָא תֵיתֵי אִתְּתָא בַּתְרָי

אלי תניינא חסר. לומר בשעת ספור דברים כדי לחבב בעיניהם אמר להם אם היה רצון מדוע הייתי מעכבו אלי.

וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי אוּלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּה אַחֲרָי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֵלַי חָסֵר כְּתִיב, לְפִי שֶׁבַּת הָיְתָה לוֹ לֶאֱלִיעֶזֶר כוּ׳. וּמַקְשִׁים עַל זֶה לָמָּה לֹא נִכְתַּב ״אוּלַי״ חָסֵר הַנֶּאֱמָר אֵצֶל סִפּוּר אֱלִיעֶזֶר עִם אַבְרָהָם. וְאוֹמֵר אֲנִי: אִלּוּ כָּתַב שָׁם, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלְּכָךְ נִכְתַּב חָסֵר, כִּי אָמַר אֱלִיעֶזֶר ״אֵלַי לֹא תֹאבֶה״, וְ״אֵלַי״ הַיְינוּ בִּשְׁבִילִי, כִּי לֹא תִרְצֶה לֵילֵךְ עִם עֶבֶד כָּמוֹנִי אֶלָּא עִם שָׂרִים וְנִכְבָּדִים. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּכְתַּב חָסֵר בְּסִפּוּר אֱלִיעֶזֶר עִם לָבָן וּבְתוּאֵל, אֵין לְפָרֵשׁ כָּךְ, כִּי אֵיךְ יַזְכִּיר גְּנוּתוֹ לִפְנֵיהֶם וְיִתֵּן לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה בָּזֶה, שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא תִּתְרַצֶּה לֵילֵךְ עִם שְׁפַל אֲנָשִׁים כָּמוֹהוּ? וְעוֹד, לָמָּה יַזְכִּיר בִּפְנֵיהֶם שֶׁאָמַר כָּךְ לְאַבְרָהָם? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאָמַר כִּי בַּת יֵשׁ לוֹ, וְהִזְכִּיר זֶה כְּדֵי לְאַיֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁאִם לֹא תִּרְצֶה לָלֶכֶת עִמּוֹ יִתְרַצֶּה אַבְרָהָם לְבִתּוֹ אַחַר שֶׁלֹּא יִמְצָא מִשָּׁם כִּרְצוֹנוֹ. וּמַה שֶּׁהֵשִׁיב לֶאֱלִיעֶזֶר עַל זֶה ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ (בראשית כד, ו) עַל כָּל פָּנִים, מַשְׁמָע שֶׁאַף אִם לֹא תֵּלֵךְ אַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מַסְכִּים לְהַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָמַר כֵּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַשֵּׁל אֱלִיעֶזֶר בַּדָּבָר וְיִסְמוֹךְ עַל זֶה, וְקַל לְהָבִין.