וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רׇץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכׇל־גְּמַלָּֽיו׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ותער. לְשׁוֹן נְפִיצָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כֶּלִי, וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה אַל תְּעַר נַפְשִׁי (תהילים קמא), אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ (ישעיהו נ"ג):
השקת. אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּה הַגְּמַלִּים:
וְאוֹחִיאַת וּנְפָצַת קוּלְתַהּ לְבֵית שַׁקְיָא וּרְהָטַת עוֹד לְבֵירָא לְמִמְלֵי וּמְלַת לְכָל גַּמְלוֹהִי
ותער - כמו ותערה כמו ותכל ותכלה מגזרת וקיר ערה מגן.
השוקת - מלשון וישק צאן לבן. שם דבר, כמו בושת מלשון גם בוש לא יבושו.
וַתְּמַהֵר. כִּי הַמְּהִירוּת בַּעֲבוֹדַת הַמְשָׁרֵת יוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַנֶּעֱבָד נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ.
וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר. אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּעְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁתּוּ הַבְּהֵמוֹת:
ותער כדה אל השקת דרך ארץ עשתה שלא הערתה תוך המעין מה שהותיר אליעזר.
