בְּרֵאשִׁית כ״ד · ט״ו

וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃

במילים פשוטות

טרם כילה העבד לדבר, והנה רבקה יוצאת - היא שנולדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם - וכדה על שכמה. ספורנו מבאר ש״טרם כילה״ פירושו שעדיין לא סיים לדבר, כלשון הכתוב ״טרם יקראו ואני אענה״ - התפילה נענתה מיד. הרמב״ן מסביר שהכתוב מייחס אותה ל״בן מלכה״ כדי להדגיש שבתואל היה בן הגבירה מלכה ולא בן הפילגש ראומה. בעל אור החיים מוסיף שה' סיבב שרבקה תצא באותו רגע ממש, לא קודם ולא אחר, כדי שהעבד לא ייכשל באישה אחרת. תפילת העבד נענית מיד, כאשר רבקה - הנערה הראויה - מופיעה בדיוק בזמן.
מבוסס על ספורנו, רמב״ן, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה הוּא עַד לָא שֵׁיצֵי לְמַלָּלָא וְהָא רִבְקָה נְפָקַת דְּאִתְיְלִידַת לִבְתוּאֵל בַּר מִלְכָּה אִתַּת נָחוֹר אֲחוּהִי דְאַבְרָהָם וְקוּלְתַהּ עַל כַּתְפַּהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה לְנָחוֹר בָּנִים מִפִּלַגְשׁוֹ רְאוּמָה, יְיַחֲסוֹ לְעוֹלָם "בְּתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה". וּבַעֲבוּר שֶׁהַנַּעֲרָה הִזְכִּירָה אֵם אָבִיהָ תְּחִלָּה, "בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה", כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַנְּעָרוֹת, כְּדֶרֶךְ "וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ" (בראשית כ"ד:כ"ח), לָכֵן יַזְכִּירֶנּוּ הַכָּתוּב כִּי הוּא בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר. אֲבָל הָעֶבֶד אָמַר "וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר" (שם מז), כִּי תִּקֵּן הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ מוּסָר, אֲבָל אָמַר "אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה" לוֹמַר שֶׁהוּא בֶּן הַגְּבִירָה:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

טֶרֶם כִּלָּה. עֲדַיִן לֹא כִּלָּה, עַל דֶּרֶךְ "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה:כד).

אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה. בֶּן הַגְּבֶרֶת, לֹא בֶּן רְאוּמָה הַפִּילֶגֶשׁ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר. פֵּרוּשׁ: בְּעוֹדוֹ אוֹמֵר ״עִם אֲדוֹנִי״ וְהִנֵּה רִבְקָה, וְהוּא פֶּרֶק בָּא סִימָן כִּי הִיא זֹאת שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת עִם אֲדוֹנוֹ.

רִבְקָה יוֹצֵאת. פֵּירוּשׁ: מְסֻבֶּבֶת יְצִיאָה מֵהַזּוּלַת לְצַד תְּפִלַּת אֱלִיעֶזֶר. עָשָׂה ה׳ שֶׁתֵּצֵא בְּאוֹתוֹ רֶגַע, לֹא קוֹדֶם וְלֹא אַחַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, כִּי הִיא זֹאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל וְגוֹ׳, הִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא בְּפָסוּק (בראשית כב:כ) ״וַיְהִי אַחֲרֵי וְגוֹ׳ וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם״ וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל