בְּרֵאשִׁית כ״ג · ט׳

וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִּ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃

במילים פשוטות

אברהם מפרש את בקשתו: שעפרון ייתן לו את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו, בכסף מלא, לאחוזת קבר בתוככם. רש״י מבאר ש״המכפלה״ היא בית ועלייה על גביו, ו״כסף מלא״ הוא תשלום שלם וכל שוויה. הרמב״ן מסביר שאברהם ניסח בלשון ״ויתן לי״ אף שנטל בכסף, כמעריך את המכירה כמתנה. הספורנו מבאר שביקש שהמכירה תהיה במעמד כולם - ״בתוככם״ - ובכסף מלא, כדי שלא יהיה שום ערעור עתידי על הקנייה, ושהמקום ישמש לו לאחוזת קבר בטוחה. אברהם דואג לקנות את המקום באופן מוצק וברור לעיני עדים רבים.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

המכפלה. בַּית וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּ"אַ שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נ"ג):

בכסף מלא. שָׁלֵם, כָּל שָׁוְיָהּ; וְכֵן דָּוִד אָמַר לַאֲרַוְנָה בְּכֶסֶף מָלֵא (דברי הימים א כ"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִתֶּן לִי יָת מְעָרַת כָּפֶלְתָּא דִּי לֵהּ דִּי בִּסְטַר חַקְלֵהּ בְּכַסְפָּא שְׁלִים יִתְּנִינַהּ לִי בֵּינֵיכוֹן לְאַחֲסָנַת קְבוּרָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מערת המכפלה. מערה בתוך מערה:

בכסף מלא. וההפך חסר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם וְיִתֵּן לִי וְיִתְּנֶנָּה לִי שֶׁאֶחְשֹׁב אוֹתָהּ כְּמַתָּנָה אִם בְּכֶסֶף מָלֵא אֶקָּחֶנָּה מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן מְכִירָה, וְכֵן "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי" (דברים ב כח), שֶׁהַמַּיִם הַנִּתָּנִים בְּמַתָּנָה אֶתֵּן בָּהֶם כֶּסֶף. אוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן לְהַזְכִּיר כֵּן בִּמְכִירוֹת:

מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ג:ט') בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּבָר אַחֵר שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נג). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אָמַר "שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" (בראשית כ"ג:י"ז), וְהִנֵּה הוּא שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַשָּׂדֶה, וְאֵין צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ טַעַם לְשֵׁם הַמְּקוֹמוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ח:ח') אָמְרוּ שֶׁכָּפַל הקב"ה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וּקְבָרוֹ בְּתוֹכָהּ. וְעַל דַּעְתָּם הָיָה כָּל הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא כֵן מֵעוֹלָם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ טַעְמוֹ, כִּי עֶפְרוֹן בִּדְמֵי הַשָּׂדֶה מָכַר לוֹ הַכֹּל עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין שָׁם קֶבֶר. וְהִנֵּה אַבְרָהָם לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ רַק לִמְכֹּר לוֹ הַמְּעָרָה, כִּי הִיא בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, וְיִשָּׁאֵר הַשָּׂדֶה לְעֶפְרוֹן, וְהוּא אָמַר לוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר אוֹ מִרְמָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְאָדָם נִכְבָּד כָּמוֹהוּ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַמְּעָרָה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר וְהַשָּׂדֶה יִהְיֶה לְאַחֵר, וְאַבְרָהָם שָׂמַח בְּכָךְ וְקָנָה הַכֹּל בַּדָּמִים שֶׁהִזְכִּיר לוֹ:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מערת המכפלה - כל הבקעה קרויה מכפלה כמו: ככר הירדן וכן מוכיח לפנינו: שדה עפרון אשר במכפלה.

בכסף מלא - בכל שויו.

בתוככם - לעיניכם ותהיו עדים.

לאחזת קבר - שתתרצו כלכם לקבור בה מתי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ מַכְפֵּלָה, כְּאָמְרוֹ וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה.

אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ. וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה יַשְׁחִית נַחֲלָתוֹ.

בְּכֶסֶף מָלֵא. שֶׁאֵין חֶפְצוֹ שֶׁיִּגְרַע מֵעֶרְכּוֹ לִכְבוֹדְכֶם.

בְּתוֹכְכֶם. בְּמַעֲמַד כֻּלְּכֶם, שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ שׁוּם זְמַן לִפְרֹעַ אֵלָיו הַמָּעוֹת, וְכֵן עָשָׂה כְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אֶת הַכֶּסֶף כּוּ' לְעֵינֵי בְנֵי חֵת.

לַאֲחֻזַּת קָבֶר. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּמְכֹּר, אוּלַי יְעַרְעֵר שֶׁלֹּא אֶקְבּוֹר אֵצֶל גְּבוּלוֹ, לָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויתן לי עלי הוא כאילו הוא נתנה לי.

בקצה שדהו אינה מקלקלת שדהו כלל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְיִתֶּן לִי וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן מַתָּנָה, הֲגַם שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ דָּמִים, כְּאָמְרוֹ ״בְּכֶסֶף מָלֵא״, גַּם דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּתוֹכְכֶם. הִנֵּה נִתְחַכֵּם אַבְרָהָם לִקְנוֹת הַמְּעָרָה בְּסֵדֶר שֶׁאֵין אַחֲרָיו עִרְעוּר. וְלֶהֱיוֹת שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (זהר חלק א׳ קכח) שֶׁעֶפְרוֹן מִיָּמָיו לֹא רָאָה בַּמְּעָרָה זוּלַת הַחֹשֶׁךְ וְהַבֶּהָלָה, וְאִם כֵּן יָכוֹל הוּא לָבֹא בְּטַעֲנָה כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁהַמְּעָרָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ, וַאֲפִלּוּ לְעוֹלָם חוֹזֵר הוּא, וְאֵין זְכוּת הַמְּעָרָה מִתְקַיֵּם בְּיַד אַבְרָהָם לְעוֹלָם. וַהֲגַם שֶׁאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת, חָשׁ אַבְרָהָם לִסְבָרַת הַיְרוּשַׁלְמִי שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (קדושין מב:) שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹנָאָה בַּחֲצִי דְּמֵיהֶם, וְדַוְקָא אוֹנָאַת שְׁתוּת אֵין לָהֶם.

עוֹד יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְעַרְעֲרוּ אַחַר הַמֶּכֶר מִדִּין הַמֶּצֶר, אוֹ שֶׁיֵּצֵא אַחַר כָּךְ שְׁטַר שִׁעְבּוּד עַל הַקַּרְקַע הַהוּא וְיִטְרְפוּהוּ מִיַּד אַבְרָהָם. לָזֶה נִתְחַכֵּם לְתַקֵּן כָּל זֶה וְאָמַר לְשׁוֹן מַתָּנָה וּמֶכֶר, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֹפֶן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵיהֶם, וְהוּא הַחֲלִיפִין, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֶכֶר וְיֵשׁ בּוֹ מַתָּנָה, שֶׁיָּכוֹל לְהַחְלִיף מַחַט בְּגָמָל וְאֵין בָּהֶם אוֹנָאָה בְּשׁוּם אֹפֶן. וְדִין חֲלִיפִין יֶשְׁנוֹ בְּקַרְקַע וּבְמִטַּלְטְלִין אֲבָל לֹא בְּמַטְבְּעוֹת, לָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְכוֹרוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם (בכורות נ.): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל שֶׁקֶל שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה סְלָעִים וְכוּ׳, חוּץ מִשְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים בְּעֶפְרוֹן שֶׁהֵם קַנְטְרִין עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, פְּרַקְמַטְיָא נָפְקַת וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר מָקוֹם לְעֶפְרוֹן לָבֹא בְּטַעֲנָה. וְלַחֲשָׁשַׁת מֶצֶר גַּם לַחֲשָׁשַׁת שִׁעְבּוּד עָשָׂה כָּל בְּנֵי הָעִיר סַרְסוּרִים בַּדָּבָר, וּמִמֵּילָא בָּטְלוּ טַעֲנַת בַּר מִצְרָא, גַּם נִתְגַּלָּה כִּי לֹא הָיָה עָלֶיהָ שִׁעְבּוּד, שֶׁהָיָה הַדָּבָר בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ.

וְאָמְרוֹ לַאֲחֻזַּת קָבֶר, לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַמְּעָרָה, אֲבָל הַשָּׂדֶה עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִזְכוּת עֶפְרוֹן, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר אֵלָיו אַחֲרֵי כֵן שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ בִּדְרִיסַת הָרֶגֶל שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו לִקְבּוֹר מֵתִים וְהוּא לֹא מְכָרוֹ אֶלָּא לִקְבּוֹר שָׂרָה וְאֵין דְּרִיסַת רֶגֶל בְּשָׂדֵהוּ עוֹד, לָזֶה אָמַר לַאֲחֻזַּת קָבֶר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל