בְּרֵאשִׁית כ״ב · כ״ד

וּלְחֵנָתֵהּ וּשְׁמַהּ רְאוּמָה וִילֵידַת אַף הִיא יָת טֶבַח וְיָת גַּחַם וְיָת תַּחַשׁ וְיָת מַעֲכָה

וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה יְסַפֵּר הַכָּתוּב כָּל הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת אַבְרָהָם בִּבְנֵי אָחִיו. וְיִתָּכֵן שֶׁנִּכְתַּב זֶה לְהוֹדִיעַ כָּל יִחוּס נָחוֹר, כִּי כֻּלָּם רְאוּיִים לְהִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַל כֻּלָּם אָמַר "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי" (בראשית כ"ד:ל"ח):

וּפִילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶד גַּם הִיא. וְהִגִּיד הַמַּגִּיד שֶׁגַּם פִּילַגְשׁוֹ יָלְדָה אֶת מַעֲכָה, שֶׁהָיְתָה כְּמוֹ כֵן רְאוּיָה לִבְנוֹ אִם לֹא יִבְחַר בְּרִבְקָה וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְזֶרַע כְּנָעַן: