וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃

ולניני ולנכדי. עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן:

כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי. שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ (בראשית רבה):

וּכְעַן קַיֵּם לִי בְּמֵימְרָא דַּיְיָ הָכָא דְּלָא תְשַׁקַּר בִּי וּבִבְרִי וּבְבַר בְּרִי כְּטִיבוֹתָא דִּי עֲבָדִית עִמָּךְ תַּעְבֵּד עִמִּי וְעִם אַרְעָא דְאִתּוֹתַבְתָּא בַהּ

אם תִשְקר לי. מהבנין הקל ואין לו אח:

נכדי. בן בני:

הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי מִלַּת "אִם" בְּכָל מָקוֹם מְסַפֶּקֶת, אַל תַּחְשֹׁב בָּהּ בִּלְתִּי זֶה, וְהִיא בָּאָה בְּרוֹב מְקוֹמוֹת הַשְּׁבוּעָה, "אִם תִּשְׁקֹר לִי", "לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי" (שמואל א ג יד), "אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב" (תהלים פט לו), "אִם יְבוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי" (שם צה יא), "וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" (דברים א לד לה). וְהָעִנְיָן כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַשְּׁבוּעוֹת בְּאָלָה יֹאמַר הִשָּׁבְעָה לִּי לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם תִּשְׁקֹר לִי, וְכֵן אָמַר (בראשית כ"ו:כ"ח) "תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ", וּבְעִנְיַן הַגָּבוֹהַּ "נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב" (תהלים פט לו), וְ"אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי" (שמואל א ג יד), כְּלוֹמַר אִם יִהְיֶה כֵן אֵין דְּבָרִי אֱמֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְפָרֵשׁ הַתְּנַאי, וְהַכָּתוּב יְכַנֶּה וִיקַצֵּר בָּהֶן. וּכְמוֹתָם בְּחֶסְרוֹן הַתְּנַאי (דהי"א ד י) "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְגוֹ' וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל", יֶחְסַר הַתְּנַאי כֻּלּוֹ, וְכֵן "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר יד כג) יַחְזֹר לְפָסוּק רִאשׁוֹן, "חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ", וִיקַצֵּר הַשְּׁבוּעָה. וּלְשׁוֹן "תִּשְׁקֹר לִי" בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ מֶלֶךְ וְהוּא גָּר בְּאַרְצוֹ, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְשַׁקֵּר בְּאַהֲבָתוֹ, כִּי אוֹהֵב נֶאֱמָן הָיָה לוֹ לְכַבְּדוֹ וְלַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, הֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁלֹּא מָצָא בּוֹ דָּבָר זוּלָתִי בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עֲבָדָיו, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ "כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ":

ולנכדי - בן בני.

כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי. עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד לְהִשָּׁבַע בְּעַד בָּנֶיךָ:

כחסד אשר עשיתי עמך עכשיו כשאתה גר ואני בעל הבית תעשה גם אתה עמדי כשאהיה גר ואתה בעל הבית. ועם יושבי הארץ אשר גרתה בה.