הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתׇם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
גם הוא. לְרַבּוֹת עֲבַדִים וְגַמָּלִים וְחַמָּרִים שֶׁלָּהּ, אֶת כֻּלָּם שָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי אָחִיהָ הוּא:
בתם לבבי. שֶׁלֹּא דִמִּיתִי לַחֲטֹא:
ובנקיון כפי. נָקִי אֲנִי מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי בָהּ:
הֲלָא הוּא אֲמַר לִי אֲחָתִי הִיא וְהִיא אַף הִיא אֲמָרַת אָחִי הוּא בְּקַשִּׁיטוּת לִבִּי וּבְזַכָּאוּת יָדַי עֲבָדִית דָּא
והיא גם כתיב ביו״ד.
והיא בפני אברהם גם היא שלא בפניו.
עשיתי זאת שלקחתיה, ד״א שלא קרבתי אליה י״א לפי שבדק בה הוכיחו הקב״ה ולא הלקהו אבל פרעה של בדק לקה.
וְאָמְרוֹ בְּתָם לְבָבִי וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב לַחֲשָׁשַׁת שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וּבַעְלָהּ הוּא אָדָם אַחֵר, וּמַה הִרְוִיחַ בְּאָמְרוֹ אַבְרָהָם עָלֶיהָ ״אֲחוֹתִי הִיא״? לָזֶה אָמַר בְּתָם לְבָבִי וְגוֹ׳, חָשַׁבְתִּי שֶׁפְּנוּיָה הִיא וְאֵין לִי מִשְׁפַּט מָוֶת. וְאָמְרוֹ וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל מִשְׁפַּט מָוֶת מִדִּין גָּזֵל, דְּאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין נז.) וּפְסָקָהּ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בֶּן נֹחַ חַיָּב עַל הַגָּזֵל וְכוּ׳ וְאֶחָד הַגּוֹזֵל וְכוּ׳ אוֹ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ, עַד כָּאן. וְלָאו דַּוְקָא גּוֹנֵב וְהוּא הַדִּין גּוֹזֵל, דְּבִיפַת תּוֹאַר נֶאֱמַר דִּין גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בַּבְּרַיְתָא (שָׁם), וִיפַת תּוֹאַר גְּזוּלָה הִיא לֹא גְּנוּבָה, וְלִרְבוּתָא כָּתַב רַמְבַּ״ם גּוֹנֵב, וְכֵן כָּתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְאִם כֵּן מֵעֵת שֶׁלְּקָחָהּ אֲבִימֶלֶךְ נִתְחַיֵּב מִיתָה, לָזֶה אָמַר וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי כִּי בִּרְצוֹנָם חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר וּלְמַעֲלָה תֵּחָשֵׁב לְאָחִיהָ שֶׁנְּשָׂאָהּ מֶלֶךְ.
